לחם שמים על משנה נדרים ב:ד

1ופירושן להקל עתי"ט בשם הרא"ש ב

2פסקיו שדחה פירוש עצמו. משום דק"ל פשיטא ומאי קולא כו' ככל היוצא מפיו יעשה. ע"כ. אין בזה מה שיקשה עלינו. כי הכ' לא בא אלא לחייבו לקיים אסורו. לא התרו. היכא דפירושו להקל. לא מהמנינן ליה. לסתור הנראה מכוונתו להפך. שהרי להתר לא היה צריך לדור ולומר כלום. א"כ רבותא היא שהולכין אחר פירושו להקל.

3אם של ע"א ע"ל התו'. דאין רגילות לקרות בשר מליח של חולין. וזה היה בימיהם משום דבישרא מליחא לא מעלי. מיהו האידנא דרגילי ביה טובא. ודאי הולכין אחר פירושן. אם אמר שנתכוין לכך נאמן. משא"כ בימיהם. אפילו אמר. לא מהימן. לפרש כוונתו מה שאינו נקרא כך כלל.

4אם כמעשר בהמה אסור דהוי דבר הנדור. ואין מ"ב אוסר הדיר. לאפוקי תרומה אע"ג דבעיא נמי קריאת שם. מקמי הכי נמי אסורה. כמש"ל מ"א. בתי"ט בשם הרא"ש.