לחם שמים על משנה נגעים א:ג
לחם שמים על משנה נגעים · Lechem Shamayim on Mishnah Negaim 1:3
Open in the reader →1ארבע מראות כו' מצטרפות. גרסינן.
2מצטרפות זע"ז עתי"ט עד. שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. וטעמא רבה נ"ל אית במילתא. לפי שאם אינו בקי במראות. יש לחוש שמא יצרף את שלמטה מארבע מראות. כגון הבוהק. אל מראה הטמא. ויטמא את הטהור. או להפך. יחשוב המראות הטמאות לטהורות. ויטהר את הטמא. גם אפשר שיש למעלה משלג. כענין שכתוב. זכו נזיריה משלג. ואינו טמא. כמש"ל רפ"ב בס"ד. ומי שאינו בקי יחשבהו למראה טמא.
3להxגיר ז"ל תי"ט מפרש הסגר ברישא כו' משום דלא מצי להתחיל בלפטור כיון שאינו אלא בסוף שבוע שני וא"צ להפוך כולו לבן שהבא בתחלה טמא כו' עכ"ל. הבנת לשונו זה רחוקה ממני. מה טעם בזה. שא"צ להפוך כו'. ומאי האי דקאמר שהבא בתחלה טמא. לא ידענא פירושא. שהרי אין כל הבא בתחלה טמא. אלא יש לפטור. ויש להסגיר. גם הבא כולו לבן בתחלה יסגיר תנן. פ"ח מ"ז. ומהא נמי קשיא לי ארבי דסתם מתני' אמאי לא תני הכא נמי. להסגיר את הבא בתחלה (בבהרת כגריס מצורף מארבע מראות) שיש קדימה לעומד. ואין נראה שיהא חילוק בבא כולו לבן לענין זה. דמאי שנא מלפטור את ההופך כולו לבן כו'. דתנן בסיפא דמתניתין דמצטרפין. ומנין לנו שבתחלה לא יצטרפו. ועם שאחר כתבי זאת ראיתי שגם מהר"ם נרגש מזה. כמ"ש תי"ט בשמו בדבור הסמוך (שלא ראיתיו עד הנה) עדיין לא נחה דעתי בו. דאיהו לא הוה קשיא ליה אלא אהבא בתחלה בשעור כגריס דהוה ליה למתני. וניחא ליה דלשנא דמצטרפין זה עם זה דרישא. סתמא בתחלה משמע.
4מיהו אכתי לא ניחא. דהו"ל למתני נמי להסגיר את הבא כולו לבן בתחלה. כדאצטריך ליה. להחליט את שנולד לו מחיה או שער לבן בתחלה.
5שבוע לשון זכר. ככתוב שבעה שבועות. אבל מ"ש תי"ט מרש"י שפירש שבוע זאת. של זאת. אינה ראיה. כי לא זה דחקו לרש"י. אלא ניקוד שבוע בשו"א שלא כמנהג. הוא שהביאו לכך. לפרשו בדמות סמוך. ואפילו היה לשון נקבה. מ"מ היה סמוך.
6לפטור את העומד כו'. עתי"ט (דמתתאי משלג. צ"ל) שהאריך לשון מאד. עד ורבינו בגור אריה לא ניחא ליה לומר דקרא אצטריך שאם כהה שיהא טהור. ול"ה שצריך הסגר. דמה"ת לומר כן. שהרי הוכהה. ולכך מפרש קרא כי אצטריך היינו שאם פשה שיהא מוחלט עכ"ל. ודברים מגומגמים הם. מאי מה"ת דקאמר. הא ודאי ס"ד אף אם כהה מעזה. יהא טמא מכל מקום. כל עוד שנשאר בארבע מראות. להכי אתי קרא למימר. דבכהה פוטרו. אף שעדיין לא ירד מארבע מראות. ולעולם כהה בעי. אבל נשתנה ועלה מכהה לעזה. עדיין אני אומר יטמאנו או יסגירנו. לפיכך הקושיא במקומה עומדת. מנין לנו להוציא המקרא ממשמעו. ורפא האריה שבר על נקלה. לא ידעתי מה הועיל ואיך הציל דחז"ל מן התמיהא. גם התי"ט דחה דברי רבו. וטרח בכדי. אמנם בספר אם לבינה. תקנתי הענין בס"ד. ליישב דברי התוספתא ופירש"י. והשיכותי התלונה מעל חז"ל.
7כתי"ט באותו דבור. שאין (עומד) במראיתן כך צריך להיות.
8להחליט את שנולד לו כו' עיין רע"ב אבל פשיון לא מטמא בתחלה. אפילו פושה והולך עד שלא הסגיר. ונראה דכה"ג מסגירו מכל מקום. ורואה בסוף שבוע. אם פשה עוד על מה שפשה בתחלה כשהסגירו. מחליטו. ואם לאו. פוטרו.