לחם שמים על משנה נגעים יב:ב

1בלבנים בלתי שרופים.

2אבנים ערפ"ב דבתרא. שכתבתי שם מה שנ"ל דלבנים שרופים בכלל אבנים הן. והיינו לענין נזקין. שגם הם אינם נפרדים מחמת מ"ר. כאבנים טבעיים. אבל הכא דבעינן קרא כדכתיב. היינו אבנים חצובים מן ההר דווקא. וממעטינן אפילו סלעים הקשים ושבי"ש. כ"ש אבנים מלאכותיות הנעשות בי"א. והכי מוכח קרא דותהי להם הלבנה לאבן. מכלל דסתם אבן. אינה לבנה שרופה.

3ולפמ"ש א"ל לומר תני ושייר (כמ"ש מהר"ם) אלא תנא רבותא נקט בהני דתנן. אע"ג דדמו לאבנים. קמ"ל דבעינן דווקא אבנים ממש. וא"צ לומר הנהו דלאו מין אבנים לגמרי נינהו. אטו כי רוכלא ליזיל ולתני.

4ועפר עתי"ט שהעיר ע"ל הר"מ בפירושו. וכתב וסיד א"א לומר כו' דסיד לא הוי עפר.

5ואני אומר אפשר ואפשר להאמר ולהשמע. ומש"ל במ"ז. היינו דווקא בסוף. אבל בתחלה ודאי ליכא קפידא. תדע מדלא תני ליה הכא ברישא. גבי בית שאחד מצדדיו מחופה כו'. ליתני נמי ואחד בסיד. ש"מ דמטמא בסיד נמי. ועמש"ל במשנה י' בס"ד.