לחם שמים על משנה נגעים ו:ז
לחם שמים על משנה נגעים · Lechem Shamayim on Mishnah Negaim 6:7
Open in the reader →1שאינם מטמאים משום מחיה הקשה הראב"ד למה ל"א שאין מטמאין בבהרת כו'. וניחא ליה לפי שאינם ראוים לבהרת. וכפל בדבר לומר שאינם מקום לבהרת. ותפס לו עפ"ז שני דרכים. בלתי מתוקנים עיין תי"ט. אך דברים תמוהים אני רואה. דאשתמיטתיה לראב"ד מרא תלמודא. תלמוד ערוך פר"א דמילה. ימול בשר ערלתו היתה בראש הערלה ימול (וכן שנינו להלן ספ"ז היתה בראש הערלה) ואי לא מטמא כלל. מי אצטריך קרא למשרייה. אע"ג דנגעים טהורים בכלל איסור קציצה הם. היינו בראוים להטמא. כדלקמן פרק ז' מ"ד. כגון עד שלא נזקק לטומאה. ובתוך הסגרו. או שפשה בכולו. אבל במקום שאין שייכות טומאה לגמרי. מי איכא למימר דאית ביה משום איסור קציצה. דלשרייה רחמנא במקום מצוה. כיון שאינו נזקק לכהן. ועמש"ל בספ"ז בס"ד. ופ"ח מ"ה.
2ובאמת לא ידענא מאי דוחקיה דראב"ד דאפקה למתני' מפשטה. אי איתא דלא מטמו נמי בבהרת ובשער. מי סני ליה לתנא למתני שאינן מטמאין בנגע. אלא אין לך בה אלא כמשמעה. במחיה בלחוד הוא דאין מטמאין. אבל מטמאין בבהרת בפשיון ובשער. והא דלא קחשיב לה בהדיא. נראה משום דלא גרע מחזרת ראשי איברים דפ"ח מ"ז וצ"ע. ועמ"ש בס"ד ספ"ז.