לחם שמים על משנה נדה ז:ב

1ומטמא בין לח בין יבש לכאורה אכתם לחוד קאי. דבשרץ תנן לעיל אינו מטמא יבש. אימא סיפא רש"א כו'. ומוקי לה בשרץ. קשיא אטו מי לית ליה לר"ש. דשרץ אינו מטמא יבש. הא לא שמעינן דפליג אסתם מתניתין דלעיל ר"פ. ועמ"ש בסמוך.

2והלח אינו מטמא למפרע אלא עד שעה שנוכל לומר אם נפל באותו יום. עדיין יכול להיות עכשיו לח כו'. ודווקא בשרץ הוא דפליג ר"ש בין לח ליבש (שרץ אינו מטמא יבש) אבל בכתם. אפילו לח מטמא למפרע עד שעת כבוס. דאימור יבש היה כו' (ודם מטמא יבש כלח) אבל בשרץ ליכא למימר הכי. דאי איתא דמיא נפול עליה. אמרטוטי אמרטיט (כ"ה לשון הגמרא) זה תימה מה צריך לכך. הא שרץ לא מטמא יבש. ואי ביכול להשרות כו' הא לא שייך לומר אמרטוטי אימרטט. וצ"ל דבשדרתו קיימת עסקינן. וצ"ע.

3עתי"ט שכתב ונ"ל שהוא בלשון דמתורגם מעדה בגד. מרטוט. ונקרא בל"ח סמרטוט.

4כמה רחוק הוא זה. מה ענין בגד וסמרטוט. למרטוט. אמנם לשון גמרא הוא. חברו בגמרא פ"ה דע"א. ופירושו נופל חתיכות. ע"ש בתי"ט ד"ה שהוא. היה מתמרט לחוץ. לא ידעתי ולא הבנתי לשונו זה.