לחם שמים על משנה עוקצים ג:יב

1לכל צדיק וצדיק עתי"ט בשם בנו. לפי שמצינו שני מיני צדיקים. אחד צדיק גמור. ואחד שאינו גמור כו'. וזה אינו נראה. שיהא צדיק שאינו גמור. שוה עם צדיק גמור. ואנא אמינא דעדיפא. שבא לרמוז אחד העובד מאהבה. ואחד העושה מיראה. ששניהם צדיקים גמורים הם ודאי. כדאיתא ספ"ה דסוטה. גבי הנהו תרי תלמידי דאקרינהו בחלמייהו כו'. וא"ל רבא תרוייכו רבנן צדיקי גמורים אתון. מר מאהבה. ומר מיראה. וזה הגון.

2ארשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. איכא למדרש ביה מרגניתא. כי סוד המשנה ידוע. שהיא בחינת מט"ט דיצירה. משנה למלך. דביה מקנן ת"ת (וכן מט"ט מרכבה ליסוד) וראה והבן כי משנ"ה גי' השמי"ם. שסודו בת"ת. וביחוד במשך הוי"ו. דהוא זו"ן יסוד ומלכות. ודבר פלא. כי כן משנ"ה גי' זכ"ר ונקב"ה. וה"א. שעיקרה ביסוד. דכליל בגויה עטרה. בסוד לבנת הספיר. וידוע שיסוד נקרא צדיק. וכן קרוי גם שלום. וז"ס שאין כלי מחזיק ברכ"ה (זכ"ר) לישראל. אלא שלום. שהוא עושה שלום בי"ת. זו אשה כ"י. והתבונן מה נמלצו אמרי נועם. מתוקים לחיך הטועם. שהוא המכוון בסופי תיבות של שית סדרי משנה. העולים במספר שמונים. כמו אותיות הפתיחה והחתימה. שהם ג"כ שמונים בחשבון. והוא מספר יסו"ד.

3והוא הענין שאמרו ת"ח מרבים שלום בעולם. הוא עולמו של יובל הידוע. שצריכה שלום. כמש"ה ונתתי שלום באר"ץ. וזה גורמים ת"ח ע"י. מחלוקתם לשם שמי"ם כנ"ל. לפי שחלוקת הדעות והסברות. יש להן שורש למעלה בזו"ן. דרקיע אפריש בינייהו. ות"ח אינן זזים משם. עד שמטילים שלום ביניהם ומתייחדים. כמה דאוקמוה אהבה בסופה. ולפיכך בזכות המשניות הגליות מתקבצות. כמ"ש גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם.

4וזכיתי ומצאתי במ"ר נשא פי"ג. שכך הוא סיום המשניות. ושם מבואר עוד. שר"ת התחלות כל הסדרים הוא מנין שמונים. מסכים למה שאמרנו מכל צד ופנים.

5ברוך החונן לאדם דעת ומעורר ישנים. יעיר לי בבוקר לשמוע כלמודים למודי ה' חנוניו המה חנונים. לו נאוו תהלות שבחות ורננים. אשר הביאני עד הלום ליכנס ולצאת בשלום יחזק במעוזי שלום יעשה לי בכל זמנים. לא יסיר ממני פנים. לא יסיר שפה לנאמנים. ולא ימושו דבריו מפי ומפי זרעי עד עולם יספרו צדקתו בני בנים. יקומו ויספרו לבניהם לדור אחרון חדשים עם ישנים. גוי צדיק שומר אמונים. ישובו אל ארובותיהם כיונים. ונשוב לעבדו באמת כימי עולם וכשנים וימים קדמונים. אכי"ר.