לחם שמים על משנה פרה ג:ה
לחם שמים על משנה פרה · Lechem Shamayim on Mishnah Parah 3:5
Open in the reader →1לא מצאו משבע משמע דאיכא קפידא לכתחלה. שיהיו שם מכל החטאות הקודמות.
2ואיכא למידק לרבנן דפליגי עליה דר"מ ואמרי שבע היו מעזרא ואילך. א"ה ניתני לא מצאו מתשע כו'. ונראה לי. דקפידא בשבע דווקא. אבל למעלה משבע. ליכא קפידא אע"פ שהיו יותר. ודבר זה רמוז בפסיקתא. דדריש לקרא דמזוקק שבעתים בפרה. שיש בה משבעה. ושבע פרות כתיבי בפרשה. לרמוז זה.
3ומה שיש לדקדק על זה. דהא לא כתיבי אלא חמש. י"ל שתי חטאות משלימות. חטאת היא. אל תוך שרפת החטאת. אלו משלימין חשבון שבע פרות.
4עוד יישבתי זה במקומו. דבמה דמסיים התם. אף משה ואהרן (האמורים בראש הפרשה) בכלל מנין שבע כהנים. הו"ל כאילו נתייחדה פרשת פרה לכל אחד מהם בפני עצמו. והו"ל תלתא קראי דפרה. שפרשה זו משולשת היא. יע"ש.
5עוד נ"ל דבהכי פליגי רבנן ור"מ. דליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא. והכא בסברא פליגי. אם אותה שנעשית במעורבי שמש מצטרפת. אם לא. כדאיתא בתוספתא. וסבר ר"מ. כיון דלא כתיבי בהדיא אלא חמש פרות. לרמוז בא. שלא יהיו אלא חמש מעזרא ואילך. ושתים ראשונות רמוזות בצירוף חטאות הנזכרות. וא"כ לא יהיו לעולם יותר משבע. ורבנן סברי. דרמז של שבע. מעזרא ואילך הוא.
6וחכ"א שבע מעזרא ואילך עיין מש"ל.
7ונ"מ דכי נמי ליתינהו לתרתי קמאי (וכגון אחר ששבו מן הגולה. אם לא מצאו של משה. אע"פ שאמרו ששלו קיימת. וכ"מ לעיל. מ"מ לא מצאו הרבה. ואם נשאר בגניזה. והמעט שמצאו. נתמעט ברוב הימים. זהו שאמרו לא מצאו משבע כו') אכתי איכא לקיומי משבע. מעזרא ואילך.
8שניה עשה עזרא לכאורה משמע מהכא שעזרא כ"ג היה. כדחשיב ומני לכולהו כ"ג עושי פרה. ואתיא כסתמא דמתניתין. שלא בכ"ג פסולה. אי נמי אפילו תימא שכשרה בסגן. מ"מ נקרבת על שם הכ"ג שבימיו נעשית ובמצותו. כי על פי השגחתו היו כל מעשיה. גם היה מוציא עליה מממונו. כדתנן כבש פרה כ"ג עושין משל עצמן ויהיה פירוש עשה. השנוי כאן. ע"ד ויבן שלמה את הבית. וכן מ"ש הראשונה עשה משה. ואף למ"ד שמשה שמש כהן גדול. בימי המלואים (לא בשמנה בגדים) הרי לא עשאה אלא אלעזר.
9ונראה שמכאן הוציא הר"מ ז"ל. מ"ש בפתיחתו לספר הי"ד שלו. שעזרא כ"ג היה. ולא נודע מנין לו. כי מן הכתובים נראה. שבן אחיו יהושע ב"י שמש בכהונה גדולה. על פני עזרא דודו. ושוב לא זזה מבני יהושע. ששמשו דור אחר דור. וכהונתו של עזרא. לא נזכרה. מ"מ ממשנתנו נראה. שקבלה היתה בידם ששמש עזרא בכ"ג. אולי בזמן שהיה עדיין בנו של יהושע או בן בנו קטן. ובלתי ראוי לעבודה. או שעבר לפי שעה מחמת טומאה שארעה בו. או איזה מקרה אחר שעכבו שנה או יותר. ושמש עזרא תחת אחד מבני ישוע לפי שעה בלבד. כך צ"ל בהכרח. גם בפ"ק דיומא כשהוציאו מכלל כ"ג של ב"ש הרשעים. את שמעון הצדיק. לא זכרו עזרא כלל (צ"ל מפני שלא נתמנה לכ"ג קבוע כנ"ל) ובכל ספרו וספר נחמיה לא נקרא שמו בשום תואר. אלא הסופר. עם שנראה מס' עזרא (ס"ט) בעסק הפרשת נשים נכריות ובספר נחמיה (ס"ח) בענין קריאת התורה. כאילו היה הוא הכהן הראש. באותן הימים אין כהן גדול למעלה ממנו בהיותו בירושלם. מאחר שעליו היה משא כל הדברים הגדולים המפורסמים שארעו אז. ולא נזכר עליהם שם כ"ג אחר. שנטפל באותם הענינים העצומים ועסקי רבים. וכן נראה מן לשון הכתב מינוי שנתן דריוש לעזרא. שהשליטו על כל עניני הבית והארץ. למנות שופטים. ולכל כל צרכי בהמ"ק. אך בספרו של נחמיה (י"ב כ"ו) נראה באר היטב שבימי עזרא היה יויקים ביב"י כ"ג גם כפי הנזכר בספרי החול. שב עזרא לבבל. ומת ויקבר שם. וככה העיד בספר תחכמוני שעמד על קברו.