לחם שמים על משנה פרה ג:ח

1סמכו ידיהם עליו זקני ישראל שהיו מקדימים להר המשחה. לצורך זה היו נפנים לשם.

2כ"ג עתי"ט ועמ"ש הרמב"ם דתמיד נעשית בכ"ג. ויש לי כדמות ראיה לדבריו מדא"ש כו'.

3אומר אני ראיה כזו וגדולה ממנה. הלא היה להביא ממשנה ג' דלעיל. שמעון הצדיק ויוחנן כ"ג עשו שתים. הרי מפורש שכהנים גדולים עשאוה. ואעפ"כ גם היא אינה ראיה כלל. תדע שהרי ג"כ שנו שם הראשונה עשה משה. בודאי לא עשאה בעצמו. אלא אלעזר. ככתוב. רק לפי שעל פיו נעשית וע"י השתדלותו והשגחתו. לכן נקראת על שמו. כמש"ל. אי הכי ממשנה דשקלים נמי ליכא למשמע מדי.

4ומטמאים היו הכהן השורף נראה שמפני שחוששין ללעז של פרות ראשונות (שנעשו בט"י. כפי הקבלה) נגעו בה. שוב זכיתי לראות כדברי בתוספתא שהביאה הר"ש (במשנה ה').

5עוד מצאתי שם במשנתנו. מועתק מתוספתא בלשון זה מעשה בצדוקי שהעריב שמשו ובא לשרוף הפרה. וידע בו ריב"ז כו'.

6ובזה י"ל. שידע רק זאת בלבד. שמחמיר לעשותה במעורבי שמש. אבל לא החלחטו משום כך לממרה ע"פ ב"ד. כי שמא נתכוין להוסיף לה קדושה וטהרה (שכך מצינו גם בישמעאל ב"פ. כמ"ש הר"ש לעיל מן התוספתא) ולא ידע שצדוקי הוא ודאי (שאלמלא כן לא היו מניחו לעסוק בפרה. מאחר שידו תקיפה עליו. כמו שנראה מן המעשה. כ"ש שלא היה מחניפו לרשע. ואומר לו כמה נאה אתה להיות כ"ג. אומר לרשע צדיק אתה. תועבת ה') מיהא אכתי תרי תמיהי טובא איכא הכא. חדא דלעיל לא מני תנא דידן אלא ז' פרות. ואי הכי תמני הוא דהוו. דשבע דשנה רבי כולן נעשו ע"י כ"ג כשרים. ותו דהא ריב"ז בארבעים שנה אחרונות שלו הוא שנהג נשיאות. ונמשכו קצתן אחר החורבן. כדאיתא פ"ד דר"ה. ומשמע לי דבאותן השנים. לא נעשית עוד פרה. שכבר התחילו סימני החורבן לבוא. וי"ל שבאמת לא עלתה ביד אותו כ"ג הצדוקי. ולא הוכשרה פרה שלו. לפיכך לא באה במנין הפרות הכשרות. אחר שכתבתי זאת עיינתי עוד בפי' הר"ש. ומצאתי שהציג בו מאן דהו הגהה. ונרגש קצת ממה שכתבתי ולשונו מגומגם.

7שוב בדקתי בספר יוחסין. וראיתי שכתב חנמאל המצרי וישמעאל ב"פ עשו פרה בימי ריב"ז. ולא נהירא. אך חנמאל המצרי. אולי הוא הצדוקי שעשה פרה לפני ריב"ז. וקצת נראה שלא היה כ"ג כשר מאותה דפ"ק דיומא שמנו כל הכשרים מכלל שמי שלא נמנה שם בכלל רשעים יחשב. אמנם יש לדקדק על זה. כי א"כ. אליה ועיני גם הוא יוצא מן הכלל. והיכן ריב"א כ"ג. ויהושע ב"ג שזכרוהו לשבח. ועדיין יש לדקדק במשנתנו מה היו צריכים לטמאו. הלא היו מזין עליו. ונגע במ"ח. שמטמאים את האדם מ"ה (עמ"ש ריש כלים) וכ"ה מסקנת הגמרא יומא (יד"א) כר"ע. דטהור שנפלו עליו מ"ח נטמא. איברא לפמ"ש ספ"ט דמכלתין. לק"מ. עדיין צ"ע.

8בתי"ט ד"ה במעורבי. צ"ל מחוסר כפורים (כשר) בפרה.