לחם שמים על משנה סנהדרין י:ג

1ואין עומדין בדין שלאחר התחיה כו' ומנא אמינא לה דלא מיירי בדין שלאחר המות שכך פירש"י לקמן אבל עומדין בעדת רשעים שחייבין ונדונין עכ"ל תי"ט. ולא הבנתי הוכחה זו. דילמא הני אין נדונין כלל.

2אין עתידין לחזור ממקום שגלו. והא דאמרינן שירמיה החזירן כו'. לא כולן חזרו. עכ"ל רע"ב. עמ"ש בס"ד באגדה פ"ק דברכות. הא לן הא להו (ובדרוש מרפא לשון) ובמטפחת ח"ד.

3אין עתידין לחזור לשון רש"י אותן שגלו עצמן. אין להם חלק. אבל בניהם והדורות הבאין. זוכין ומזכין. כתי"ט דאלת"ה. קשו קראי דיחזקאל. ואי משום הא לק"מ. אי בעית אימא. התם בבני אדם העומדים בתחיה משתעי קרא. ובאותן שהיו קודם הגלות. ושלא חטאו. אי נמי מאותן שנתערבו עם בני יהודה ובנימן מיירי. כי בלי ספק נשארו יחידים רבים מכל השבטים מפוזרים בתוך גלות יהודה (וכמפורש שנתיישבו בירושלם גם מבני אפרים ומנשה (ד"ה א' ט') וכן מאותן שהחזיר ירמי' כמ"ד הכי) אע"פ שלא הוכרו ביניהם ברוב הימים. למעוטם. ודעדיפא הוה ליה למנקט. ולאתויי קרא דיחזקאל (י"ו) ושבתי את שבות וגו' ושבות שומרון ובנותיה. הרי בפירוש שיחזרו מגלות. וכן מוכחת פרשת (שם סל"ז) קח לך עץ אחד. ואם לא בבני בניהם. הני קראי במאי מוקמינן להו. ואיברא דברי רש"י ודאי מוכרחים מעצמם. ואף בלי שום ראיה פרטית מהכתוב. כי כבר הודיעה התורה הקדושה. שבנים לא ישאו חטא אבות. אם אינן אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם. ואם אבות אכלו בוסר. שני בנים לא תקהינה. ולא תבטל אות אחת מן התורה.

4אף כי הבטחה גדולה ונאמנה שיעדה הכתוב לכל זרע ישראל. אע"פ שילכו בגלות. לא יתייאשו מהגאולה. שלא תעדר עם התשובה ההגונה. כמש"ה והיה כי יבואו עליך וגו' ושבת עד ה' אלהיך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים. משם יקבצך וגו'.

5הרי בבירור שאין אחריו בירור. שחטא הגולים. לא יעכב גאולת הנגאלים. אחר שיזכו לשוב אל ה' בכל לב. א"כ פשיטא שהדבר נכון ואמת מעצמו ומחויב מאליו. שאם בניהם זוכין ומזכין. שלא ישארו בגולה. חלילה לאל הנאמן מעולה. ואפילו אותן שגלו. אומר אני. שאם היו שבים בתשובה. היו מקבלים אותם. אף לדברי ר"ע. אלא שסובר שאין להם קץ מוכרח בלתי התשובה. לא כמו גלות החל הלז (דיהודה ובנימן) שיש לו הבטחה להחיש גאולתם בעתה. גם בלי התשובה הראויה. למען הקים ה' את דברו הטוב.