לחם שמים על משנה שבת יב:ה
לחם שמים על משנה שבת · Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 12:5
Open in the reader →1אות א' נוטריקון. פירש"י והרע"ב שעושה סי' נקודה עליה ומבינים מאותה האות תיבה שלמה עכ"ל:
2ואע"ג דנקודה כל דהו לא בצרא מאות יו"ד. שהכשרה בכל שהוא. כדאמרינן התם כמה הנער יכול לכתוב יו"ד. ואי הכי הו"ל ב' אותיות. מכל מקום פטור. משום דהו"ל אין נהגין זע"ז. שאפי' כתב ב' אותיות גדולות ומעולות בדרך זה. שזו עומדת על גב זו. לא מיחייב עלייהו כיון שאינן נהגין זע"ז. הדר הו"ל ככתב א' בארץ וא' בקורה כך נ"ל לפרש דעת רש"י ז"ל בזה:
3אמנם עדיין לא הונח לי דאפשר לומר דהך עדיפא מב"א דעלמא הכתובות זו ע"ג זו שאין מורות דבר. ואנן משום רושם מחייבינן. אבל באות ונקודה עליה דאית בהו משום רושם. שע"י הנקודה מבינים הסימן. מה לי על גבה או תחתיה. כיון שיש כאן ב"א. דומיא דקרשי המשכן הוא. וליחייב:
4ולענ"ד היה נראה לפרש כמשמעות סתמא דמתני' דמיירי באות א' בלי נקודה. וא"ת איך נודע שהיא נוטריקון. י"ל דאיירי בכותב על כלי או שק דומיא דההיא דמעשר שני פ"ד מי"א. והוא סימן טוב בלי נקודה. איברא מאן דפטר הכא הא מני ר"י דהתם. והכא נמי היינו טעמיה. כיון דאיכא למימר שמות בני אדם הן כדאי' התם. לא מיחייב עלה משום רושם. מאחר שאינו סימן ברור ומובן היטב:
5משנה לחם לאחר ידו ע"פ רע"ב ויותר נ"ל שהפך הקולמוס ואחזו בין אצבעותיו. באופן שקצהו החתוך שבו כותב. יוצא מעל גב ידו. זה פירוש ברור. מ"מ נראה שגם זה אמת. שאפילו אוחזו כדרכו לפניו. והחזירו לאחוריו. וכתב בהפכת ידו. גם זה אינו כתב לענין שבת.