לחם שמים על משנה שקלים ח:ח

1איברי התמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח. כך היא גירסת רש"י ז"ל. אבל גירסת התו' היא במערב כמ"ש בתי"ט משמם:

2ואין ספק שגיר' התו' מלבד שהיא המוסכמת. הדבר מוכרח שהיא הנכונה מאד ולא מטעמים שהזכיר בתי"ט משם המפרש דתמיד והרע"ב. שהם דברים בדויים ואין להם עיקר כלל. אם טעמו של המפרש כדי לפנות מקום הליכתם. שא"כ במוספין אליבא דגירסת התו' ובאיברי תמיד אליבא דרש"י איך הלכו. אלא ע"כ לומר שאין האיברים מעכבים דרך הילוך הכהנים לגמרי:

3ואם טעמו של רע"ב במערב משום שיהו לצד שכינה. אם קבלה נקבל. אבל לא מצינו לו חבר שיסכים בדבר ולא פירש מניין לו. וכ"ש שהוסיף תימה במ"ש בספ"ד דתמיד שיצא לטעון בדבר חדש שאיברי תמיד ושל מוספים ביום שיש בו מוסף במזרח. הרי שביטל טעמו הנזכר. דהא תמידין תדירי ועדיפי טפי. והו"ל לאנוחינהו בצד שכינה. ותו ארכבה למילתיה אתרי ריכשי דהכא קאי ליה בשטת התו' דשל תמיד במערב. ולדידהו של מוספין במזרח. והיכי קאמר איהו ז"ל איפכא דלא כמר ודלא כמר. ולא ידעינן מהיכא גמר. ואיזה הדרך שמר. ע"כ לא נקבל דבר זה בודאי ולא תצייתינהו להני כללי. ולא כיפי מיתלי להו תלי:

4אלא כי הא דכתיבנא (בחי' לרמב"ם בהלכות בית הבחירה) דאוכחנא בס"ד דבר ברור שאין לומר בענין אחר. אלא שעל חצי הכבש למערבו היו מעלין האיברין לזורקן דרך שם. על גבי הלול שבאותו מקום כדי לקיים בהם מצות זריקה. ומערכה גדולה היתה סמוכה לשם בחציו האחר שלצד מזרח עיין שם:

5ואחרי הודיע השי"ת אותנו כל זאת. הכל מתוקן במשנתינו ע"פ הנוס' האמיתית שהזכירו התו' והדברים מוכרחים מעצמן. שאי אפשר באופן אחר. שאיברי התמיד ניתנין למערב הכבש. לפי שלאותו רוח בלי ספק צריך להעלותן כדי לזורקן למערכה. ושל מוספין הניתנין במזרח. אין צורך לבדות לזה טעמים זרים. שהרי רש"י ז"ל פירש לנו יפה שמשום היכר ר"ח עושין כן. וזה עולה גם לנוס' התו' היטב. שלכן לא היו ניתנין של מוספין באותו צד שמעלין אותן להקטירן על המערכה. לפי שאיברי תמיד קודמין. ועשי היכר להניח המאוחרים מן הצד כדי שלא ישכחו ויקדימום. וזה נכון מאד:

6ואף דעת רש"י איננה זרה והיא הולכת ג"כ על דרך זה ואינה מתנגדת לדעתנו. ומתריצנא לה נמי לטעמא דידי. דהא דשל תמיד ניתנין במזרח לידע שהן קודמין. ולכן נתנום מכוונים כנגד מקום המערכה. שהוא לשם מקביל נכחם כמו שפירשנו בעזה"י. והיה בזה היכר שהן קודמין להקטרה ולזורקן למערכה. אעפ"י שבהעלאה שנייה לא היו מעלין מן הכבש ולמעלה במזרחו אלא במערבו. כדי לקיים שם מצות זריקה כדאמרן. אפ"ה הכי ניחא למיעבד היכירא להקדימן. כשיהיו ניתנין נגד המערכה ממש. שבזה יזכרו להקדים הקטרתן. ושל מוספין במערב רחוק מעט מהמערכה לידע שהן מאוחרין. והכל יפה ומתוקן גם על דרך רש"י ז"ל. אלא שנוס' התו' היא מוסכמת. ומסייעא נמי מתני' דפ"ד דתמיד דתנן התם נמי בהדיא במערבו. והרע"ב הפליג לדרך אחרת בחנם:

7ושל ראשי חדשים ניתנין מתחת כרכוב המזבח ולמטה. בלבול גדול אני רואה בדברי התי"ט כאן במ"כ ולא עמד כלל על דעת רש"י ז"ל בזה הענין כי היא ברורה ומכוונת מאד. אלא שלהתו' היתה גירסא אחרת ואלו ואלו דא"ח. וח"ו להניח דברי רש"י בלי צורה והבנה לגמרי על הדרך שהבינם בתי"ט:

8ותחלה אומר שנפלאתי מאד על מה שהבין הרב בתי"ט מדברי התו' ששל ר"ח היו ניתנין בראשו של מזבח דהיינו כרכוב המזבח ולמעלה במקום הילוך רגלי כהנים. ותמה על עצמך איך אפשר לומר כן. אעפ"י שמצא לו מקום לטעות לפי מה שראה ברמב"ם ז"ל שכתב כן. אמנם על כרחנו צריך שנפרש דברי הרמב"ם ז"ל בענין שיסכימו להלכה ואל האמת. כי אי אפשר להמאור הגדול שיטעה בדבר ברור. כי איך אפשר בעולם לומר שהיו נותנין אותן בראשו של מזבח. אם כן העלאה דהוה לה פייס בפ"ע היכי מקיימא:

9ואף אם תרצה להתעקש ולומר שלא נזכר פייס זה אלא לאיברי התמיד. ולא למוספי ר"ח. מה שהוא שקר מוחלט בלא ספק. ואין להאריך בזה. עוד אי אפשר מצד אחר שהרי עכ"פ צריך ליתן האבירים בזריקה כמ"ש לעיל. ואם היו ניתנים מתחלה על הכרכוב שבראשו של מזבח. שוב אי אפשר לעשותן בזריקה. דהא בעינן אויר קרקע מפסיק ותבין זה היטב. ממה שכתבתי בעזה"י בחידושי להלכות בית הבחרה באריכות. שאותו אויר היה בין כבש למזבח. וכבר היו האיברי' למעלה ממנו בראש המזבח. וח"ו להוסיף זרות על זרות ולומר שמורידן וחוזר וזורקן. הס מלהזכיר:

10אלא ע"כ אנו צריכין להליץ בעד הרמב"ם בשנאמר שלא נעלם כל זה ממנו ז"ל. ואיהו דחיק ומוקי נפשיה. דעל המזבח דקאמר לא בראשו של מזבח הוא. אלא בסובב. ובין קרן לקרן דקאמר ר"ל כנגד אויר שבין קרן לקרן. וגם שם הוא הילוך רגלי כהנים על הסובב למתן דמים. ואף אנו יודעין כמה קושי יש בהבנה זו. ומה נעשה וצער גדול היה לנו להחליט הטעות ח"ו בדברי הרמב"ם ז"ל. על כן לא נמנענו מללמוד עליו זכות מה. שכך היא חובתינו וכך יפה לנו ומשכוני נפשין אדמר ניחא לן. ואם אולי משגה הוא ושגיאות מי יבין אין אחריות הל' ההוא עלינו שמא תלמיד טועה הוסיף אותו מדעתו. כי איך שיהא האמת עד לעצמו ומוכרע ממקומו. ודעת הרע"ב היא על האופן שפירשנו לשון הר"מ ז"ל. והוא ע"פ נוסחת התוספת. ועוד אפרש בסמוך בעזהי"ת:

11אכן טרם נבוא לפירושו של הרע"ב. נבאר דעת רש"י ז"ל תחלה על הסדר שהזכירן בתי"ט בראשונה. ז"ל ה"ג רש"י ופירש של ר"ח היו ניתנין בכבש סמוך לכרכוב המזבח למטה הימנו מעט. דהיינו בחצי העליון כו' עד כאן דברי רש"י ז"ל. והבין התי"ט מתחלה דכרכוב דרש"י הוא הנזכר בירושלמי שהביאו הכ"מ על לשון הר"מ. שדעתו שהוא בראשו של מזבח באמת ההילוך. ומשמע ליה לבתי"ט דהיינו נמי של רש"י וגם של התו' הוא של הרמב"ם ממש משו"ה ניחא ליה בנוס' התו' שעולה בשוה עם דעת הר"מ ז"ל. אלא שגירסת הרע"ב לא סלקא ליה אליבא דכולהו:

12ולפי דעתו ז"ל יצא הרע"ב לדון בדבר חדש בלי ראיה. והרי הוא סותר פירוש הכרכוב על דעת הירו' מכל וכל. ואיך סבל את זה הרב תי"ט בפי' הרע"ב ואמאי לא מחי לה במאה עוכלי דהא מהאי טעמא קדחי לדברי רש"י ז"ל. וכתב ז"ל ונ"ל שזה הירו' מחזיק גירסת התו' וסיעתם. דאי כגירסת רש"י. א"כ מקום הנחתם בראש הכבש ממש וא"ה הכי ה"ול למיתני ניתנין בראש הכבש. מאי תחת ולמטה. ובלי ספק שמפני זה הלשון נטה רש"י לפרש כרכוב על הסובב עכ"ל. והשתא קסבר דרש"י דחיק לפרושי כרכוב דהכא מדנפשיה. ואכתי קשיא מנא ליה לרש"י לפרש שלא כדברי הירו' המפורשים הנ"ל שהעתיק התי"ט מהכ"מ דאיזהו כרכוב בין קרן לקרן שהוא מחזיק דעת התו' לפ"ד:

13אבל אין ספק בעולם שלא מפני הלשון לבד הוכרח רש"י ז"ל לפרש כרכוב על הסובב. אבל תלמוד ערוך הוא בפיו של רש"י. דהכי איתא בהדיא בגמרא דילן (זבחים דסב"א) איזהו כרכוב ר' יוסי בר"י אומר זה הסובב. ואף רבי דאמר זה כיור חד מילתא היא. והיינו נמי מקום סובב. דרבי לא פליג אסובב דהוה. דפשיטא צריך לעשות לו סובב. אלא דמוסיף נמי כיור. שהוא ציור פרחים שהיה שם למעלה מאמצעו של מזבח למטה מן הסובב:

14נמצא לכ"ע סובב נקרא כרכוב. אלא דלריב"י אין במשמעותו אלא סובב בלבד. ולרבי סובב עם כיור בתחתיתו הוא הנקרא כרכוב. וליכא מאן דאמר דכרכוב הוא על ראשו של מזבח (ויש לתמוה על הרמב"ם בהלכות בית הבחירה שלא הזכיר שם לענין הדברים המעכבים במזבח. לא כיור כרבי ולא סובב כריב"י. מיהא סובב אדכריה התם. אבל מכיור לא דכיר מר מידי. וצ"ל דשמעתיה כריב"י אזלא דהכי הוא פשטא דמילתא ודוק) כמ"ש הכ"מ בדעת הרמב"ם ונמשך אחריו בתי"ט מחמת הירו' הנז':

15אמנם דברים הללו שנאמרו בירו' משלנו הם הובאו בתלמודינו באותו מקום שהזכרנו בצדו. ואין צורך ליקח בהקפה מהירו'. דבר שהוא בידינו בגמרתינו שאנו נמשכים אחריה בכל מקום. והלשון ההוא כצורתו נזכר שם. ופירשוהו על מזבח הנחושת שעשה משה. עיין שם ובפירש"י וק"ל:

16ואפילו לכשתמצי לומר דההוא שינויא דאתמר התם דתרי הוו. וחד בראשו של מזבח דלא נשתרקו. (ובאמת שכך אני סובר שאף במזבח אדמה של בית שני הי"ל בראשו היקף לכהנים דלא נשתרקו והבאתיו בחידושי להל' בית הבחירה) הרי עכ"פ גם הסובב קרוי כרכוב בודאי אליבא דכ"ע. כאשר הוכחנו מפלוגתא דריב"י ורבי דקיימא אמזבח דבית שני בלי ספק. כדמוכח התם מעובדא דמייתי עלה ודוק:

17ומיכדי לתרווייהו סובב איקרי כרכוב דלריב"י כדקאמר. ולרבי נמי כיור דידיה למעלה מחוט הסיקרא הוה למטה מן הסובב. דהא נפיק ליה מדכתיב ונתת הרשת מתחת כרכוב המזבח ולמטה. דהרשת היתה מגעת עד אמצעו של מזבח מקום שהיה חוט הסיקרא במזבח דבית שני. ועליה הכיור שהוא הכרכוב. נמצא לרבי כרכוב ומקום סובב אחד הוא על כרחך וכמו שאמרנו. והיינו במזבח של ב"ש כמ"ש והדברים מבוארים למעיין שם. אם כן היכי תיסק אדעתין לפרושי כרכוב דמשנתינו על אותו שבראשו שאינו נזכר בבירור כי אם בשל משה וכי מניחין הודאי ותופסין את הספק דניקו ונימא דהיינו כרכוב דהכא:

18וכ"ש שא"א כלל לפרשו כאן על אותו כרכוב שבראשו מטעמים עצומים ומוכרחי' מאד שזכרנו למעלה. מחמת ההעלאה השנייה והזריקה של איברים. ששניהם מתבטלים לפי פי' זה בלי שום דוחק בעולם. שהרי לפמ"ש מגמרא שלנו. הדבר ברור בפירוש משנתינו שעל הסובב נתכוונו:

19ואפריין נמטייה למאור הגדול שמשן של מפרשים רש"י ז"ל שכל דבריו האמת והצדק בנויים על שיטת תלמודינו. ואין פירושו מתנגד כלל למה שאמרו בירו' כאשר ביארנו שאינו ענין לכאן והוא דבר שאין בו ספק. ואלמלא ראה בתי"ט גמרתינו הנ"ל לא היה כותב כל מ"ש כאן. והיא היא דעת התו' ואין גירסתם צריכה חיזוק מהירו' הנ"ל. וחלילה לומר שלכך היתה כוונת התו'. אכן התו' מודים לרש"י בפי' כרכוב שא"א לפרשו אלא על הסובב:

20והיינו דאיכא בין רש"י ותו'. לרש"י ז"ל היו ניתנין על הכבש תחת הסובב למטה ממנו. ובזה היה להם היכר שהיו מונחין למעלה מחציו של כבש. שהסובב מגביה אמה מעל אמצע גובהו של מזבח. ולגירסת התו' היו מונחין למעלה על הכרכוב שהוא בסובב עצמו. ואין צורך לחלוק עלינו את השווין. דבפירושא דכרכוב לא פליגי. והיינו דהרע"ב דאע"פ שהיתה לו גירסת התו'. מ"מ החזיק בפירש"י שהרי התו' מודים לו שא"א להם לחלוק על האמת שהוא מבואר מאד שהכל שווין בזה. ולא מחמת טעמים טפלים שזכר בתי"ט נטה הרע"ב אחרי רש"י ז"ל בכאן. ודי בזה למודה על האמת. וכל דברי חכמים קיימים באמת ובתמים. ואף דברי הרמב"ם ז"ל כבר דחקנו לפרשם עז"ה אך הם סתומים ונעלמים:

21סליקא לה מסכת שקלים בס"ד.

22משנה לחם בלח"ש בלי ספק. וההפך מבואר בה"ל תמ"ו. דפייס דתמיד עולה למוספין כו'.