לחם שמים על משנה שביעית י:ב
לחם שמים על משנה שביעית · Lechem Shamayim on Mishnah Sheviit 10:2
Open in the reader →1אם היה החדש מעובר משמט. דניתן ליתבע כיון דאגלאי מילתא דחול היה וסוף שביעית. ואף ע"פ שלא היה יכול לתובעו בו ביום מחמת ספק יו"ט ובי"ט גופי' לא ניתן ליתבע לכ"ע. וא"כ הא לא קרינא ביה לא יגוש. צ"ל כיון דסוף אתי לידי יגוש. אף על גב דהשתא בשביעית ליכא אפ"ה משמט:
2ואזדא לה מתניתין כי לישנא קמא דשמואל פ"ק דמכות [ד' ג' ע"א]. דהמלוה לי' שנים שביעית משמטתו וכרבא דשני ליה:
3והכי הוא סוגיא דשבת ריש שואל [ד' קמ"ח ע"ב]. דמותבינן התם למ"ד הלואת י"ט לא ניתנה ליתבע. מאי משמט דתנן הכא. הרי היא שמוטה ועומדת. משמע הא למ"ד ניתנה ליתבע ניחא. ואף על גב דבי"ט כ"ע מודו דלא ניתן ליתבע. ולא קרינן ביה לא יגוש בשביעי'. וא"כ מאי טעמא משמט. אלא ע"כ התם ס"ל כלישנא קמא דשמואל כנ"ל דרבא קאי בשטתיה. משו"ה לא פריך אלא למ"ד לא ניתנה ליתבע:
4והר"ש הביא סוגיא דהשואל והניחה בתימה מפני אותה של מכות. ור"ל לישנא בתר' אליבא דשמואל התם. ולא ידעתי מה הכריחו לכך ומאי קשיא ליה כיון דתרי לישני נינהו. (אף על גב דהך בתראה הוא. לא מהני לדחוייה לסתם סוגיא אחריתא). וס"ל לתלמודא התם כלישנא קמא כדס"ל נמי לרבא. ומשו"ה פסקו כן רבים מהפוסקים. וכמ"ש שם גם בתו' והרא"ש. והך סוגיא דשבת ודאי מסייעא להו נמי.
5והתימא מהרא"ש שלא זכרה שם לסייע פסקו של ריב"א ז"ל:
6ותו תמיה לי טובא הא סתם מתני' דהכא ודאי לא אתיא אלא כלישנא קמא דשמואל כדכתיבנא. דאי לאו הכי מ"ט משמט וקשיא לכ"ע. ואיך לא נסתייעו ממנה הפוסקים. והר"ש ז"ל במאי מוקי למתני':
7והואיל דהירו' דחוק כמ"ש ז"ל עצמו. גם מ"ש הוא ז"ל שמא כיון דאגלאי מילתא דחול הוה הוא דוחק. שע"י כך יהא נחשב כמי שראוי לתובעו. והלא באמת לא היה יכול לתובעו. ולמה יפסיד זה מעותיו בכך:
8ותלמודא דשבת דקאמר הך סברא. דמהני מאי דאגלאי מילתא למפרע לשוויה ניתן ליתבע. היינו להבא. שמאחר שנודע למפרע שחול היה יום ההלוואה. מעתה ניתן ליתבע בסוף וקרינא ביה לא יגוש דנשמט. דתלמודא דהתם ס"ל כלישנא קמא דשמואל כנ"ל:
9אבל להר"ש ז"ל דפשיטא ליה כלישנא בתרא דווקא. לא מהניא הך סברא ומאי איכא למימר. ונ"ל דלמ"ד כלישנא בתרא צריך לפרש משנתינו דמיירי בבאו עדים מן המנחה ולמעלה. (וכן ראיתי גם בפי' הרא"ש אבל לא ה"ט דחקיה. דלא קאתי אלא לפרושי. היכי משכחת ליה מעובר מתקנת ריב"ז ואילך). ועדיין שהות ביום לתובעו בשביעית עצמה. משו"ה קרינא ביה לא יגוש. ואע"פ שנראה קצת דוחק. על כרחנו צ"ל כן. דאלת"ה תיקשי נמי אתלמודא דמכות. אמאי לא מייתי התם מתניתין דהכא לסיועי לשמואל בלישנא קמא ותיובתא לבתרא:
10משנה לחם בלחם שמים. מן המנחה ולמעלה נ"ב (ולמחר תקנה. שאין מקבלין עדותן אחר המנחה. דחול הוא לכל דבר עד שבאו. שגם הלוים אמרו בו שירה של חול. לכן גם לענין תביעת חוב חול הוא. ואין נוהגין בו קודש. אלא לאחר שכבר באו. כי היכי דלא לזלזלו ביה).