לחם שמים על משנה שביעית ט:ה
לחם שמים על משנה שביעית · Lechem Shamayim on Mishnah Sheviit 9:5
Open in the reader →1רג"א כל שכלה וכו'. והלכה כדבריו. כתב הרב תי"ט ז"ל אבל תימא אי הלכה כר"ג א"כ הא דפירש הר"ב בספ"י [נ"ב צ"ל בס"פ ז'] דשביעית אוסרת בנ"ט קודם הביעור דלא כהילכתא עכ"ל:
2ושותא דמר לא ידענא ומאי דעתיה. דמה ענין שביעית שאוסרת בנ"ט קודם הביעור. דלענין קדושת שביעית אתמר כדפרישית התם. דבנתערב של ששית בשביעית קיימינן התם. עלה קאי התם דבעי לעולם נ"ט. כדי לחייב כל התערובות בקדושת שביעית שלא להפסידן ושלא לעשותן סחורה כדין פירות שביעית גופייהו דנהגא בהו קדושה לפני הביעור. אבל לענין ביעור דהכא מיירי בפ"ש לחודייהו והגיע שעת ביעור. מה ראיה מדבר שנוהג לפני הביעור. דדבר אחר הוא לגמרי. דאפשר לומר שחמור ואפשר קל (עמ"ש לעיל ספ"ז):
3ופלא עצום אדמהדר אפירכי ממ"ש הרע"ב הו"ל לאתויי ממתני' לאקשויי מדין הביעור גופיה. דהא תנינן תמן [פ' ז' משנה ז'] שביעית אוסרת מין בשא"מ בנ"ט. והרי כאן שהגיע שעת ביעור לירק א' שבחבית שחייב לבערו. ואפ"ה אינו אוסר את השאר. ולאחר הביעור מי איכא מאן דאמר דאינו אוסר בנותן טעם:
4איברא דהא נמי לק"מ. דאיכא לאוקמי ההיא דשביעית אוסרת בנתערב אחר שעת איסורו. שכבר הגיעה שעת הביעור ונאסר הוא דאוסר בנ"ט. אבל אם נתערב בהיתר. כבר בטל ואינו חוזר וניעור לאסור. עד שתגיע עונת הביעור לעיקר. דהטעם כמי שאינו מאחר שנתבטל בהיתר. ומיצרך צריכי תרתי בבי כדכתבינן התם:
5ואי נמי כלישנא אחרינא דפרישנא התם. דחד בבא לנתערב בשביעית עצמה קאתי. דקמ"ל דאפ"ה חוזר וניעור. לאסור בשעת הביעור. מ"מ איכא למימר דלא קיי"ל הכין. אלא דווקא אם נתערב לאחר הביעור הוא דאוסר דקאי ליה ר"ג כוותיה דההוא תנא. אבל קודם הביעור קיי"ל כר"ג. דלא מחמיר לחייב הכל בביעור. מאחר שנתערב בהיתר:
6ולא דמי לנ"ט דאוסר בשביעית עצמה לענין קדושת שביעית שבזמן איסורו נתערב. ועוד שהיא מן התורה. משא"כ בביעור שעיקרו אינו אלא מד"ס. ולכן הקילו בו שיאכלנו אפילו על האחרון. ומה שאוסר אחר שעת הביעור לפי שכבר נאסר. ובאיסורא קמערב:
7אי נמי אפי' תימא כולה מתני' דהתם נמי ר"ג היא. ואף למאי דאמינא דהתם בתערובת דלפני הביעור עסקינן דנאסר וחייב בביעור. מיהו מודה ר"ג בשהגיע שעת הביעור של אחרון שהכל נאסר. רצוני אע"פ שיש עמו דברים של היתר ושל ששית. הכל מתבער עמו מאחר שנ"ט. ולא מיקל הכא אלא כל זמן שלא הגיעה שעת ביעור האחרון ודוק כך נ"ל ברור ולא קשיאן פסקי אהדדי:
8משנה לחם בית נטופה ע"ל רפ"ז דפאה.