לחם שמים על משנה סוטה ז:ז
לחם שמים על משנה סוטה · Lechem Shamayim on Mishnah Sotah 7:7
Open in the reader →1ברכות כ"ג. לשון תי"ט לא אתפרש מנלן ולפיכך נראה בעיני כו' לא קפיד על הברכות. אלא על הקריאה בתורה כו'. ע"כ. כל מ"ש בכאן. הבל ורעיון רוח. אבל הדברים כמשמען. שעל הברכות עצמן הכוונה. כי על הקריאה. משנה שאינה צריכה היא כלל. ומי ישמע לו לדבר הזה. להוציא הלשון מפשטו. ודקשיא ליה מנלן. לק"מ דכל ברכות המצות בכלל תפלה הן ורובן נאמרות ביחיד. ותפלה דיחיד אינה אלא בלה"ק. אלא דהנך ברכות כיון דבצבור הן. ס"ד דנאמרין בכל לשון. כתפלה. להכי אצטריך. טעמא פשוט משום דבתר קריאה נינהו כקריאה דמי. והוא הדין לברכות ק"ש דשייכן לתפלה וכל דכוותייהו. כמו ברכת התורה. ושל מגלה. דפשיטא שאינו מברך אלא באותו לשון שקורא וכן במגלה. אע"פ שקורין אותה ללועזית בלעז. מ"מ אם נראה עברית ודאי לא יברך עליה בלעז.
2ומ"ש תי"ט בשם הר"מ שכל הברכות נאמרות בכל לשון וגם ברכת המצות. לא נזכר בלשונו שם ברכת המצות בפירוש. אלא מכללא שמע לה תי"ט. איברא הוא כלל שצריך לפרט כמ"ש עליו בס"ד ריש הל' ק"ש. ובהל' ברכות. והוא דבר מוכרח שע"כ צ"ל שיש יוצאין מן הכלל. כדי שלא יסתור הר"מ ד"ע (ועמש"ל מ"ח הסמוכה בס"ד) ואפי' את"ל דברכות המצות נמי בכלל. מ"מ ברכות דקה"ת. ודאי שאני. דדבר תורה הן ולא דמי לשאר ברכות (והיינו דאהני נמי לברכות המלך) ותו דדמי לקריאה. כיון דשייכי אבתרה. ואצ"ל ברכות כ"ג. בפרוש תני להו תנא. וסתמו כפירושו.