לחם שמים על משנה סוטה ט:י

1יוחנן כ"ג לשון ס' באר שבע. אל תטעה לפרש האי יוחנן הוא ששמש בכ"ג פ"ש ולבסוף נעשה צדוקי. אלא הוא שהיה אחר שמעון הצדיק. וכך הם דברי הר"מ ברפ"ט מהמ"ע ע"כ. לקח זה מהכ"מ. וערבך ערבא צריך. כי אני איני מוצא יוחנן כ"ג. אחר שמעון הצדיק. זולתי אותו הנודע בשם הורקנוס שהחמיץ לעת זקנתו. אם לא איפוא מי הוא. ואולם זה שאמר הר"מ. שהיה אחר שמעון הצדיק על דעתי לא נתכוין להוציא את זה. כמו שחשבו רבנים הללו ז"ל. ולא רצה באמרו שהיה אחריו. מיד בסמוך לו. בלי הפסק דור או דורות ביניהם. כי יש אחר מופלג. אלא כיון לומר שהיה אחר שמעון. לאפוקי שלא היה לפניו. כי היה יוחנן כ"ג אחר לפניו. בתחלת בית שני. כמוזכר בספר נחמיה (סי"ב) והוא הנקרא שם בזכרון שלשלת בני צדוק. יונתן ואח"כ יוחנן. ומפני שלא היה מפורסם בשם יוחנן בספר יחוסו. כנראה משם. ועוד כי המשנה מדברת מזמן שהתחילו התנאים בעלי המסורת. אחר שכבר עבר דור הנקובים בשמות בכתובים. זהו שהביאו להר"מ לפרש כך. וא"כ בהכרח הוא אותו שמיאנוהו הרבנים המפרשים ז"ל. ואל תתמה שזכרוהו לשבח. וכתוב ובשוב צדיק וגו' כל צדקותיו לא תזכרנה. ההיא בתוהה על הראשונות. א"נ במשפט שלמעלה לא תזכרנה. אבל נזכרין בד"ת למטה. אע"ג דשם רשעים ירקב. מ"מ מעשה שהיה בימי צדקתו נזכר. שכן אפילו מעשי ירבעם הטובים נזכרים לשבח. גם אלישע בן אבויה יוכיח. שבקשו תורה מפיו. וקבעוהו גם בין התנאים במכילתא דחסידי פ"ד דאבות. ועמ"ש בס"ד בלח"ש שילהי מ"ש. ושילהי ידים. הלא היא כתובה בתשובה קבועה בדפוס בשי"ע (סמ"א)

2העביר הודית המעשר עמ"ש בר"פ יש מותרות בגמרא.

3בטל את המעוררים עמ"ש שילהי מ"ש.

4אצ"ל על הדמאי. ע"ש.