לחם שמים על משנה תענית ד:ב

1אלו הן מעמדות. זה לשון הרע"ב על כל משמר ומשמר היה מעמד מקצת שבטי ישראל חלוקים לכ"ד חלקים כו':

2ואיני יודע מאין לשון זה לקוח ומה ענינו. שמפירש"י נראה שכל ישראל נחלקין לכ"ד משמרות. ולרמב"ם בפ"ו מכלי מקדש משמע שהיו בוררין מכל ישראל. הכשרים ויראי חטא שבהם למעמדות. אבל לשון זה של הרע"ב מקצת שבטי ישראל אין לו הבנה. והאם יגרע שבט א' מחבירו. זה ודאי לא יתכן. ועכ"פ היו צריכין להיות בהם מכל שבט ושבט. ואם כוונתו מקצת כל שבט ושבט. אין זה במשמע לשונו. ויותר הי"ל לומר בלשון רבו הרמב"ם ז"ל שבוררין מכל ישראל הכשרים:

3גם מ"ש עוד הרע"ב ישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן. אותן שהיו רחוקים מירושלם ולא יכולין לעלות. והוא מהרמב"ם בספרו בהלכות הנז'. לא ברירא לי דבגמ' משמע שיכולין לעלות. וקרוב לירושלים. דהיינו לירחו נאספו. כל אנשי המעמד שהגיע זמנו. כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם:

4ותו דלא יהיב שיעורא לעולין לירושלם ולמתכנסין בעריהן. ובגמרא איתא בהדיא הגיע זמן המשמר לעלות. חצי המשמר עולה לירושלם וחציו לירחו. אולי יסבור שמשמר זה של כהנים ולויים הוא. אך צ"ע מאן פליג ליה בהא ועיין גמ' דמכילתין (דכז"ב) וצריכא רבה: