לחם שמים על משנה תמורה א:א

1הכל לאתויי יורש. היכא דלא אמר המקדיש כל הרוצה להמיר. יבוא וימיר.

2לא בחטאת ולא באשם ולא בבכור כולהו דישראל. אבל כהנים בשל עצמן ממירין בכולן. וכן בשל ישראל כי אמר הרוצה להמיר ימיר.

3רש"א אין ממירין אלא אחד באחד שנא' בהמה בבהמה. לא בהמה בבהמות כו'. א"ל מצינן בהמות שקרוין בהמה. שנאמר ובהמה רבה. ור"ש בהמה סתם לא אקרי. תימה והכתיב בהמה ורמש. האדם והבהמה אל ירעו. ודכותה טובא. ואי הואי התם. אמינא טעמייהו דרבנן. דאמרי לר"ש. אטו כי כתיב בהמות. מי לא משמע נמי בהמה חדא. דכתיב הנה נא בהמות אשר עשיתי. בהמות הייתי עמך. שאל נא בהמות ותורך. בהמות שדה תערוג. הא בהדיא טובא. דבהמה מיקריא בהמות. אלא לא שנא.