לחם שמים על משנה תרומות ד:ה

1יעשנה תרומת מעשר. פירש הרע"ב ויתנהו ללוי וכו'. והלוי יתן לו חולין כנגד אותו ריבוי עכ"ל:

2ולא הבינותי דברים הללו כלל מה שאמר שיתן ללוי אותו הריבוי. והלוי יעשנו ת"מ. לא ידענא היכי עביד. דהא ודאי לא מצי לאפרושי להאי יתר על עשרה לעשותו ת"מ. שהרי היתר הוא מדומע שתרומה ומעשר מעורבין בו. ואי אפשר לפטור בו מעשר טבל ממקום אחר. אלא ודאי מניחו אצל התרומה כמו שהפרישה ביחד. ולפי חשבון היתר שבו עושהו ת"מ למ"א. ונותן הכל לכהן. ולפ"ז אם תמצי לומר שאין הישראל עצמו יכול להפריש ת"מ. אלא דווקא הלוי הוא שצריך להפרישה. א"כ על כרחך צריך לזכות הלוי בכל התרומה הזאת המעורבת במעשר. על מנת שיזכה הלוי בהיתר שהוא מעשר. כדי לעשותו ת"מ:

3גם מ"ש והלוי יתן לו חולין כנגד אותו ריבוי. לא ידעתי למה שהרי אותו ריבוי נעשה מעשר. שהבע"ה מוציא אותו היתר ללוי בעד המעשר שחייב לו. והלוי עושהו ת"מ. ומה מקום לומר שהלוי ישלם המעשר לבע"ה. אין אלו אלא דברי תימה. ובתי"ט מחל על זה ולא ידעתי למה. ואיכא לאוקמי נמי בישראל שירש מעשר טבל מאבי אמו לוי או בלוי עצמו. ועמ"ש לקמן פ"ה מ"א בס"ד: