לחם שמים על משנה תרומות ד:ז

1עולה בא' ומאה. מ"ש בתי"ט כאן דמיירי אפי' כשעדיין ביד ישראל אע"ג דיכול להשאל עליה. וממילא ש"מ דס"ל ז"ל דאפי' מחמת התערובת נשאל עליה. והדרא לטיבלה. דבר ה' בפיו אמת ודלא כמ"ש בט"ז בי"ד סימן שכ"ג [ס"ק ב']:

2וצ"ל דסתם מתני' כרבנן דפליגי עליה דר"י וס"ל מין במינו בטל. דאי לר"י תמה על עצמך היאך תרומה עולה בא' ומאה דבין למ"ד אליביה (מנחות דכ"ג) בתר מבטל אזלינן ובין למ"ד בתר בטל אזלינן. הא הוי ליה מין במינו. שהרי בעודה לתרומה ביד בעלים איתא בשאלה והדרה לטבלה. אפשר לתרומה להיות חולין ולחולין להיות תרומה ואין מבטלין זה את זה זה אחר זה:

3ומ"מ אפשר נמי לאוקמי אליבא דר"י. וכגון שהתרומה היא עדיין ביד בעלים. ונפלה לתוך חולין מתוקנים אחרים. שכבר באה תרומתן ליד כהן [נדרים ד' נ"ט ע"א]:

4משנה לחם ד"ה תאנים סוף פיסקא ראשונה. וכו'. נ"ב (והא דק"ל לתי"ט שאין מבטלין איסור. נ"ל דלק"מ. דהכי קאמרינן אילו רצה עירבן מתחלה. כי אין מקפיד על עירובן. שהכל מין אחד (וכי הא דתנן כל מין תאנים אחד ותורם מזה על זה) לפיכך רואין אותן כאילו מעורבין הן. כי לכך הן עומדין. וכל העומד להתערב. כמעורב דמי. ואפילו שתי מגורות מעלות זו את זו מה"ט. וגם בדמוע הקלו).