לחם שמים על משנה תרומות ה:א
לחם שמים על משנה תרומות · Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 5:1
Open in the reader →1ירקבו. כתב הרע"ב והא דלא תנן ידלקו וכו'. אטמאין הוא דקשיא לי' הכי. דאטהורין לק"מ דתרומה טהורה אסורה בהדלקה. והסאה שנפלה בטלה ברוב דבר תורה. לכן ודאי אסור להפסידה בידים [עיין רש"י סוכה דף ל"ה ע"ב]:
2ואם למעשר ראשון. ז"ל התי"ט ומש"ע הרע"ב יבקש מן הלוי שיחליפם לא הבינותי וכו'. מ"מ הכא אין צריך לכך וגם אינו רשאי להחליף דהא הכא במעש' ראשון מחוייב לתתו ללוי משא"כ לעיל דהן חולין הטבולין למעשר:
3עיין מ"ש לעיל מ"ה פ"ד דודאי דברי הרע"ב שם תמוהין מאד לפי פשטן. ומאי שנא התם דלא מחוייב לתתו. הא ודאי מחוייב ומחוייב הוא. שהרי באמת נותנו ללוי בעד מעשר. והלוי עושהו ת"מ. ואם לא היה לו דין מעשר לא יוכל הלוי לעשותו ת"מ וזה פשוט מאד. לכן לא אוכל לרדת לסוף דעת הרבתי"ט בזה מהו הענין המחלק בין הנושאים הללו. דלעיל ניחא ליה והכא קא קשיא לי':
4ועל כן הנראה בעיני ביישוב דברי הרע"ב שבלי ספק לא טעה בכך. ודבריו דלעיל ודהכא אחת הן. והיכי דמי כגון שהטבל והמעשר גם היא של הלוי עצמו משדהו. או בישראל שירש מאבי אמו לוי טבל ומעשרות בהכי קמיירי התם והכא:
5וההיא דלעיל מיירי כה"ג דהמעשר הוא של בעלים בן לוי המפריש התרומה ומרבה בשיעורה. עד"מ שיש לו מאה סאין של טבל. והפריש י"א סאין לתרומה. נמצא בתרומתו זו סאה א' של חולין הטבולין למעשר. והוא אין לו מעשר טבל אחר שיוכל לעשותו ת"מ עליו. כיצד עושה הולך אצל לוי חבירו שיש לו מעשר טבל. ומזכה לו כל התרומה ההיא. כדי שיזכה גם בסאה היתרה. שהיא עולה לו לבע"ה למעשרו. והוא שלו. לכן הלוי מחליף לו אותה יתר במעשר. מתוקן או בחולין מתוקנים שנותן לו בעדו:
6וכן כאן בלוי שהמעשרות שלו או שהורישן לבן בתו עסקינן. שמפריש תרומה מן המעשרו' והן שלו. וקמ"ל תקנתא למי שא"ל טבל אחר דהולך אצל לו שיש לו מעשר טבל. ומחליף לו זה המעשר המדומע (שיכול לעשותו ת"מ) בחולין דהיינו חולין מתוקנים או מעשר מתוקן דהיינו הך. ובזה מתיישבים דברי הרע"ב היטב למעלה ובכאן. ואע"ג דנקט הרע"ב חולין לאו דווקא הוא. דה"ה למעשר ומשום שהכל א' לא קפיד בהכי. ותו דמעשר לגבי תרומה נמי חולין קרי להו וכדבעינן למימר בסמוך בס"ד:
7מעתה דברי הרע"ב מובנים ומכוונים היטב. אע"פ שעדיין צריך לתקן לשונו באומרו בסתם שיחליפם לו בחולין. משמע דכולהו מחליף בחולין והא ודאי לא סגי דלא יהיב הת"מ לכהן דהא מיירי במעשר טבל. וצ"ל דלאו דווקא קאמר. אלא סתמא דמילתא בחולין הראוין לו לפי חשבון מעשר מתוקן שבו משתעי. אי נמי אפשר לאוקמי נמי ביורש מכהן ודוק:
8ואם טמאין היו אותן החולין. כ' בתי"ט דלגיר' זו קשיא אמאי נקט חולין לחוד. ואי משום הא לק"מ לענ"ד דגם המעשר נקרא כאן חולין. בערך התרומה המעורבת בהן שעושה אותן דימוע. ושנה התנא דרך קצרה שכולל הכל בסוג א'. ויתכן שם חולין למעשר בבחינת התרומה. לפי שכולן חולין אצלה שכן מחפ"ז דחמירי טפי. דכוותה אשכחן דקרי לתרומה חול אצל קדשים בגמ' דריש האיש מקדש. ובזה יש מקום לגירסא הישנה ואין צורך למחוק הספרים:
9משנה לחם בלח"ש דבר תורה. והויא לה כטהורה. ע"ל מ"ב. ופרק ב' דערלה לכן כו'.