לחם שמים על משנה תרומות ט:ד

1גדולי תרומה תרומה אפי' בדבר שזרעו כלה. הכי מוכח בפכ"ש וכ' פירש"י בהדיא. וכאן חומר בזרעו כלה. משאין זרעו כלה. דבזרעו כלה כל הגידולין תרומה. ובאין זרעו כלה אין אסור משום תרומה אלא עד שיגום האוכל ואח"כ הרי הוא כחולין למ"ד לק' במ"ז אסורים לזרים ואפשר אף למ"ד לכהנים ע"ש:

2וגידולי גידולין חולין. היינו דווקא בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. לא גרע מטבל דאע"ג דגידוליו חולין בדבר שזרעו כלה. אפ"ה בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין. כ"ש לתרומה הכי מפרשינן בפ' כ"ש [פסחים ד' ל"ד ע"א]. והכי איתא נמי להדיא בירו'. ופירוש גידולי גידולין אם חזר וזרע אותן גידולין כ"פ הרע"ב והוא דעת התו' והר"ש:

3אבל רש"י ז"ל פירש שם בגמרא דהתוספת שמוסיף הזרע או השתיל בעצמו שגדל ומתרבה הוא נקרא גידולין. ומה שמוציא בדין חדשים או כגון הבצלים שמאחד הנזרע נוספות עליו ומתחברות אליו ה' או ו' חדשים. אותן נקראים גידולי גידולין:

4ונ"ל שרש"י ז"ל רצה לפרש שתילי תרומה כמשמעו שהן של תרומה אפ"ה חשיב התוספת גידולי גידולין:

5ועי"ל דקשיא ליה אי איתא דפי' גידולי גידולין כמ"ש התו' מאי דוחקיה דתלמודא. אכתי נימא אסורים לזרים. וקמ"ל דגידולי גידולין אסורין אפי' בדבר שזרעו כלה ודוק. וגם יש לו סעד לפירושו בגמרא ספ"ו דנדרים עיין היטב:

6ודע דהא דאמרן דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה. היינו דווקא בשלא רבו גידולין על העיקר. אבל רבו גידולין שניים על עיקרן מותרין. והרי הן כחולין לכל דבר אפילו בדבר שאין זרעו כלה. הכי הוא מסקנא דגמ' דסופ"ו דנדרים: