לחם שמים על משנה יומא ד:ב
לחם שמים על משנה יומא · Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 4:2
Open in the reader →1משנה לחם כנגד בית שחיטתו לשון רע"ב בצוארו. וקשיא לי בגווה טובא. דהאי מאי כנגד. ליתני ולנשחט בבית שחיטתו. ותו אמאי לא תני בהדיא בצוארו. כדתני רישא בראש שעיר המשתלח. הא ודאי מסתברא דאהעמדה קאי. דסליק מניה. וכנגד בית שחיטתו. דומיא כנגד בית שלוחו משמע ודאי. ובס"ד חזי לן פירושא דהך מילתא באנפא אוחרא והא תנא דידן דווקנא הוא. וכנגד בית שחיטתו. פשיטא דכנגד מקום שחיטתו מעמידו. קאמר. ולא בצוארו קא מיירי. אף דאוקימנא לה אקשירה. היינו למימרא דקשר ללשון דנשחט. במקום שעומד שם מוכן לשחיטה. היה קושר הלשון כנגד צוארו. ולא בצוארו. דבהכי נמי אית ליה היכירא. ולא אתי לאחלופי וק"ל. מיהא בגופיה ממש. ודאי לא קטר ליה. תדע דלא אפשר כלל. דהא קעביד עבודה בקדשים. דכוותה רמינן ריש פא"ד אדתניא תוחבו לו בין קרניו. והא קעביד עבודה בקדשים. ומשנינן דעביד כדהלל. אלמא דכה"ג עבודה היא. והתם אע"ג דלצורך עבודה הוא. אסור. כ"ש הכא דאינו מצרכי עבודה לגמרי. אלא לסימנא. פשיטא דאית ביה משום עבודה לכ"ע. משו"ה דייק בלישניה. ולא תני בצוארו.
2משנה לחם אבל במשתלח. דלא קרבן מזבח הוא. ודמי לפרה. דקדשי בדק הבית הוא. הכי נמי שעיר אינו אסור בגזה ועבודה. אלא מדרבנן קודם שנעשית מצותו. ואחר שהגריל עליו. אין חייבין עליו עוד משום שחוטי חוץ. ואינו עושה תמורה. ואין חייבין עליו משום מעילה. הוא הדין לגזה ועבודה. לדעתי חדא מילתא היא. והכא לאחר שהגריל עסקינן. ועוד שהוא לצורך הכשר מצוה. להכי אף לכתחלה קושרו בראש עצמו. ברוך המגלה עמוקות. סוד ה' ליראיו. שוב ראיתי ברא"ש הביא דברי סדר אתה כוננת. והשיג עליו. ולפ"ד דבריו נכוחים וישרים.