לחם שמים על משנה זבחים י:ו

1שלמים של אמש ז"ל בחי"ג. פשטה דמתני' משמע ודאי דלענין אכילה איירי השתא. איזה קודם. הכי מוכח מסדורא דמתני'. דאפסיק מענינא דלעיל. דאיירי בהקרבה. ותו מדלא נסיב האדנא אלא הני דבני אכילה נינהו. איברא לישנא דרש"י לכאורה לא משמע הכי. אלא בדין קדימת הקרבה קמיירי השתא נמי.

2וקשיא מאי טעמא אפסיק תנא בדין קדימת אכילה. וגם לשונו של רש"י קשה להלמו. דמפרש שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום ושחטן כו'. דזלזול להשהותן כו' הואיל ובאו ראשון ותמיהא לי טובא. אי משום שקדמו לבוא בעזרה. מאי איריא של אמש. ותו אי שחטן תחלה. צריכא למימר דקודמין לד"ה. ואפילו באו היום. מי איכא למימר דפליגי רבנן כה"ג. עלח"ש ריש ברכות וכנז"ל. ובתר קחזינא תיוהא. שהוסיפו לבאר כוונת רש"י במ"ש דזלזול הוא כו'. לפי שצורת הבשר מתקלקלת כו'. ולא ידעתי מה הזקיקם לכך. כי אין לזה הוכחה בפירש"י כלל. אדרבה הלשון מוכיח דלא באכילה קמיירי. כהבנת התו'. אלא אהקרבה קאי. כדמסיים הואיל כו' יקרבו ראשון. וקמ"ל דהקודם בהבאתו. קודם להקרבתו. בדשוין בקדושה. ובאינן שוין. מפלג פליגי הי מנייהו קדים. וצ"ע במפרשים. ואין לי פנאי לעיין בהם.

3ועתה ראיתי בתי"ט שהרגיש ג"כ על פירש"י. אבל לא העיר עליו מ"ש. וצל"ע.

4של אמש קודמין עתי"ט שהעתיק לשון תו'. אלא ה"ט דשלמים של אמש א"ל התר אכילה אלא עד הלילה. עד וחטאת ואשם של יום עד בוקר כו' וכן לר"מ כו' שהרי קרב זמנו ע"כ. אגב שטפיה אתיא ליה. דלישנא דר"מ בדינא דרישא קאי. בשלמים ושלמים. ואליבא דהילכתא. ולישנא דתו'. אליבא דר"מ הוא. לפרושי למילתיה קאתו.

5וחכ"א החטאת קודמת רבותא היא. אע"ג דשלמים קדמו מאמש. ויש לחוש לקלקול הבשר ולהביאו לבית הפסול. חטאת קודמת מטעמא דקאמרי. ואצ"ל אם באו שלמים היום לפני חטאת. שאין חוששין לשלמים.