לחם שמים על משנה זבחים יד:ז
לחם שמים על משנה זבחים · Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 14:7
Open in the reader →1באו לנוב הביאו שם אוהל מועד. אע"פ שהיו הארון בקרית יערים. ובבית עובד אדום בימי נוב וגבעון. אח"כ בא הארון לעיר דוד היא ציון עד שבנה שלמה בית המקדש. והכניסו במקומו אל הדביר הוא בקה"ק. ויש לתמוה כל השנים הללו שהן יותר על ששים. היאך עשו עבודת יה"כ. כי הזיות פר ושעיר. בין הבדים היו נעשות. וכן הקטורת דלפני ולפנים שם היתה נעשית. כמ"ש וכסה ענן הקטורת את הכפורת. על כרחנו צריכין אנו לומר ששני ארונות היו. אחד ללוחות שלמות. ושני לשבורות. והיה עכ"פ אחד מהם עומד שם במקום שהיתה הבמה הגדולה. כי אי אפשר שלא קרבו חובות שקבוע להם זמן. כל אותן השנים. דאפלו ר"ש מודה בחובות דקבוע להן זמן. ואע"ג דבבית שני ודאי לא היה ארון (כמ"ש פ"ה דיומא. עלח"ש שם. ובבנין בית הבחירה פ"ד במהדורא כ"י). התם הוה מקום מקודש לקודש (כדאיתא במנחות. סוף דךז"ב) דהיינו מקום הארון. אף דליכא ארון.
2וימי נוב וגבעון נ"ז שנה. עתי"ט החשבון. דמסיים בשנה הרביעית לשלמה. ואם אז התחיל איסור הבמות. צ"ל שבנה המזבח תחלה. ושמא גם היכל ובקה"ק בכלל. בנה בשנה אחת. הראשונה לבנינו של בית. אע"פ שלא השלים כל הבנין עד כלות שבע שנים. ועוד חצי שנה עסק בגמר תקונו וקשוטו. מ"מ במה שהיה צריך לעבודה ההכרחית. ודאי היה זריז ומהיר במלאכתו. שלא לעכב ההקרבה. וכענין שעשו עולי הגולה. שמיד בבואם לארץ. בנו המזבח והקריבו עליו. אע"פ שעדיין לא נבנה הבית. עד עשרים שנה אחר זה. וכן עשו אחר חורבן ב"ש. לא פסקו מלעשות קרבן פסח. כמ"ש פ"ז דפסחים. ועשי"ע (ספ"ט).