לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) צז

1ואבל יכול לומר קדיש החדש שנים עשר משנתו אם אין אחר בב"ה שיאמר קדיש יתום. 1 עי' שבות יעקב ח"ב סי' צ"ה ושו"ת בנימין זאב סי' רצ"ו ומטה משה סי' רי"ג. פ"א ביום שמת בו אמו זצק"ל של הגאון זצ"ל, והיו כמה שרוצים לומר קדיש והטילו גורלות ונפל הגורל על הגאון ז"ל לאמר קדיש בשחרית, וכשרצה לומר קדיש בא נכרי מעיר אחרת שיש לו מן הדין לומר קדיש כגון אבל בתוך ז'. ולא רצה הגאון ז"ל לעכב אותו מלאמר קדיש, ואע"פ שאם היה יודע הגאון היה שולח אחר מניין לב"ה שלו. לאחד יש לו ל' ואחד יש לו יום שמת בו אביו יטילו גורל בעד הקדיש, כן המנהג בוינא, בקרימז, במרפורק. וזכורני כשהניחה אמי מ' ויגא ז"ל חיים לכל ישראל, ועדיין לא הייתי בר מצוה ונקברת בבית החיים התחתון בעיר אוגשפורק. כי אבי ז"ל ישב בישוב אחד כנגד כ"ח שנים ושמו הושטיט בנהר דונאי [ופתחו פתוח להכנסת אורחים והיה לו אחד בביתו ממלמדי תינוקת, גם היה שחטן שלו כי אינו שוחט ברצון] ושם נולדתי. והוא נתן מס לדוכס מפייארן ונוהג לשם כל מנהגי אוגשפורק כגון שלא לאכול פוטר חמאה של גוים 2 שו"ת מהרי"ל סי' ל"ה. אפי' בלוגינגו אסור לאכול, ול' יום לאחר פטירת אמי ז"ל שלח אבי ז"ל אותי לק"ק דאוגשפורק ללמוד תורה ולומר קדיש. והיה שם אבל אחד שהוא בר מצוה והיה בחור והיה משודך לבת של בעה"ב היושב לשם, ולא רצה אותו אבל שא' אני קדיש משום שאני נוכרי וגם איני בר מצוה. ופסק ה"ה מוהרר"י וויילא זצ"ל שיתן לי רשות לומר קדיש ב"פ בשבוע. מליקוטי מהר"י אוברניק ז"ל, אמר מורי ששאל את פי מהר"י מולין על שנהגו ברוב הקהלות שאבל נוכרי אומר קדיש יתום כמו אבל תושב הנותן מסים ועולי' 3 עי' שו"ת מהרי"ל סי' ל"ו ועבודת הגרשוני סי' ס"ג. והשיב דאבלים גופייהו ניחא להו כי היכא דכי באין הם ג"כ למקום אחר שאין מוחין להם לומר קדיש, והביא ראיי' מפ"ב דב"מ 4 דף י"ב ע"ב. עניים גופייהו כו'. וזכורני שאמר לעניין קדיש בתוך ל' דיניהם מעל"ע 5 דלא אמרינן בזה מקצת היום ככולו, ועי' מג"א סי' קל"ב סק"ב ובקרבן העדה פ"ג דנזיר ה"א. אע"ג דהוי רגל בתוך ל', משום דאם הל' של חי בטלים מ"מ הל' של מת קיימים. 6 עי' ש"ך סי' שע"ו סק"ח. כ"ע ל"פ לעניין אבילות [חדש] העיבור הוי בכלל מניין י"ב חדשים 7 מהרי"ל ריש ה' שמחות. ואין צריך לאבל י"ג חדשים, אבל מ"מ צוה לעשות שינוי כגון שלא לישב במקומו עד יום שמת בו אביו 8 עי' להפ"נ סי' ת' סעיף ב'. כן שמע מפי אחרים. לפעם אחרת אמר כשמסיים י"ב חדשים אין צריך לאבל עוד כלל לא 9 ועי' בב"ח סי' שצ"ה ובט"ז שם סק"ג. ואין צריך להתענות באותו יום רק ביום שמת בו הוריו בסוף י"ג חדש 10 0 עי' שו"ת מהרי"ו סי' ס"ח. וזה אמר על הישיבה ששמעו מקצת התלמידים.