לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) צט

11 שו"ת מהרי"ל סי' קי"ב. ויום שמת בו אביו 2 בנדפס ובמהרי"ל ריש ה' שמחות איתא אבא. מנהג דילי להתענות באדר הראשון. וראיי' מפטירת משה רבינו דאותו יום נהוג עלמא באדר הראשון ופטירתו סמוך לניסן הוה כדמוכח מל' ימי אבל משה סוף פ"ק דקדושין 3 דף ל"ח ע"א. וכן לעניין שטרות 4 נדרים ס"ג ע"א. וקריאת מגילה היית' [בראשונה] אי לאו משום מסמך גאולה עדיף פ"ק דמגילה 5 דף ו' ע"ב. ולא דמי לשאר שני דאורייתא דכולהו הוו שני המחזור כמו שקבעו חכמים, וכן שנת [הבכור] כדאיתא בערכין, 6 דף ל"א ע"ב. וכ"כ הרמב"ם 7 פ"א מה' בכורות הי"ב. (דהיינו) [דהני] כולהו תליא בשני', אבל הך מילתא זכרון צערא בעלמא ולהכי לא שייך אקדומי פורענותא 8 מגילה ה' ע"א. מידי דהוה אתענית אסתר ותענית בכורות ערב פסח. ושלום מאת הקטן הלוי. מצאתי. 9 ועי' בדינים והלכות שבסוף שו"ת מהרי"ו סי' ה' ובשו"ת מהר"י מינץ סי' ט' ובד"מ סי' ת"ב סק"ה ובב"ח שם ובמטה משה סי' תשס"ו. מי שמת אביו בשנה פשוטה [באדר] לשנה מעוברת מתענה גם באדר הראשון. וראייה מפטירת משה רבינו ע"ה שמתענה לעולם באדר הראשון, אבל אם מת באדר השני מתענה לעולם באדר השני. 10 0 עי' ח"ס חאו"ח סי' קס"ג. אני רגיל להורות 11 1 עי' תה"ד סי' רצ"ד. למי שנפטרו הוריו באדר של שנה פשוטה שיאמרו קדיש באדר הראשון. ונקיטינן סברא דא משום דבלשון בני אדם נקרא אדר הראשון אדר סתם, ואדר שני לא נקרא סתם. ופלוגתא דר"מ ור"י היא בנדרים 12 2 דף ס"ג ע"א. בפ' קונם יין דר"מ אית ליה דכותבים בשטרות אדר הראשון והשני כותבים אדר סתם, ור"י סבר איפכא דראשון כותבין סתם והשני אדר שני, ופסק הרא"ש כר"י. ועוד ראייה מפ"ק דמגילה 13 3 דף ו' ע"ב. בההיא שמעת' דאין בין דפליג רשב"ג ור' אליעזר. מה"ר יעקיל מווינא זצ"ל היה מורה להתענות מיום הקבורה, מה"ר שלום זצ"ל ותלמידיו מורין להתענות מיום המיתה, אפי' אם היה עם הקבורה ולא במיתתו. והוא עצמו מורה מיום המיתה. 14 4 עי' תה"ד סי' רצ"ג.