לקט יושר, חלק א (אורח חיים) מג

1[כתב בספרו] מעשה באחד מן הבחורים שלובש סרבל ישן דהוו לו חדש. ושאלתי לו אם צריך לעשות שהחיינו, ואמר דכתוב בתוס' מנחות 1 נ"ב: ועיין בזה הספר בהלכות תענית המתחיל הרואה חלום. דאין צריך לעשות שהחיינו אפילו על מלבוש חדש לגמרי. והתוס' מביאים ראיה מגמ' מבכל מערבין אבל אמר שלא נמצא בגמרא אותה ראייה. אבל שאר פוסקים כתבו דצריך לעשות שהחיינו כיון דחדש לו. ואמר שהוא נוהג לעשות שהחיינו על מלבוש יפה שיש בו חדוש כגון דהיה מכופל במרדר או כל 2 ד' מ"ב ע"ב ד"ה ואילו ובהגהות שיטה מקובצת שבש"ס דפוס ווילנא שם, ובסוכה ד' מ"ו ע"א תוס' ד"ה העושה והשוה לזה מ"ש בתה"ד סי' ל"ו. שיש לו 3 כלי. זקוקי' כסף. ועני אין צריך לעשות שהחיינו על מנעלים או כה"ג. ואמר לעשות שהחיינו על בצלים אבל לא בפ"ה כי הפת פוטר וכן תבשיל עשב לבן וכן ללפתן 4 ו'. ופ"א אכל בנו ב' פעמים או ג' פעמים מלא לוגמיו מעשב לבן ואמר שכחתי מלעשות שהחיינו 5 לתבשיל לפתן. [עדיין מצאתי כמדומה לי סמך לזה בא"ח בס' קס"ז וז"ל: ואם שכח ואכל ולא ברך לפניו המוציא וכו' ע"ש].

2פ"א נתן לי פשטידא של תפוחים ואמרתי לו עדיין לא עשיתי שהחיינו על התפוחים. ואמר (לקח) קח מעט תפוחים מן הפשטידא ועשה שהחיינו! וכן כתב התשב"ץ שמהר"ם עשה ב"פ העץ [וכן מצאתי בתשב"ץ]. כשעושה שהחיינו פ"א על תפוחים 1 ואמר הגאון ז"ל, מאי נפקא מיניה? עשה שהחיינו עדיין. אחרים, אע"פ שהן שני מינים כגון שהן מחולקין בשמות, או גדולים או קטנים מן הראשונים. אבל אם עושה לכתחלה שהחיינו על תפוחים שאינם טובים כ"כ עושה שהחיינו פ"א על תפוחים שהן טובים, וכן לאגסים שקר' בירן. אבל גודגניות בל"א אמריאלן ווייכשלן קירשן עשה ג"פ שהחיינו 2 שהם טובים לא עשה עוד שהחיינו על תפוחים. ופרי שקו' בל"א עשריצן 3 פסקים וכתבים סי' קל"א. אינו עושה לעולם שהחיינו עליהם, משום דאמר שהוא מין אגסים. [מצאתי בספרו 4 וכתב מו"ה אביעזרי בגליון: ושאר מדינות קורין שפירלינגן. קירשן אדומים ושחורים נראה לו שהם שני מינים לענין זמן, וראייה בתאנים שחורים ולבנים לעניין תרומה]. ואם עשה שהחיינו על תירוש אינו צריך לעשות שהחיינו על ענבים מפני שהתירוש עיקר. אבל אם אחד עשה שהחיינו על ענבים צריך לעשות שהחיינו על התירוש כי עיקר ענבים עומדים לתירוש. וזכורני שלא רצה לקנות פרי לשהחיינו עד דנגמר בשולו. וזכורני כשקניתי לו פרי חדש ביום ו' לא עשה שהחיינו עד בשבת. כשלמדתי לפניו ברכת מהר"ם, אמר, המנהג היה כפר"ח ולא גרס בריות טובות, ומצאתי הנוסח מן הברכה בפ"ק דר"ה 5 תה"ד סי' ל"ג ועי' בשו"ת מהרי"ל סי' קכ"ז וקפ"ג ועפ"ז יש להגיה בב"י סי' רכ"ה ובהגהות מהרל"ח שם. ופירש"י שם להתנאות פי' ליהנות. וכן הנוסח במסכת ברכות בפ' כיצד מברכין 6 ד' י"א ע"א. ועיין בא"ח בסי' רכ"ו. וזכורני שפ"א היה מברך החמה. ועיין בא"ח בסי' רכ"ט, [וכן ראיתי לפ"א ממה"ר יודא מינץ יצ"ו].

3וזכורני כששוכב במטתו ערום תחת מכסה והסדין, לפעמים נתתי לו ספל קטן שקורין בעקין לקטנים, וכן מצאתי בא"ח בסי' רמ"א אבל במנא ל"ל בה ע"ש. כשעמד משינת הצהרים היה מברך מיד על ארבע כנפות שלו, כמו שפי' בהלכות ציצית. ואח"כ היה מברך מיד ברכת התורה כמו בשחרית. ואח"כ קורא המזמור אשרי תמימי דרך, והיה מדלג אותו מזמור כשאמר חוקו תהלים, משום דאמר אותו מזמור בכל יום. ואם היה זמן מנחה כשעמד משינת צהרים [הצהרים] היה מתפלל מנחה, ואח"כ או' ברכת התורה והמזמור אשרי תמימי. ואם היה מתפלל גם תפלת ערבית לא היה מברך ברכת התורה, והיה סומך על הברכה מאהבת עולם אע"ג דלא שונה לאלתר. [וזכורני שאמר המזמור בלא ברכת התורה כשלא אמר קודם ערבית]. ואם לא ישן ביום אמר אשרי תמימי סמוך למנחה בלא ברכת התורה. וזכורני שישן ביום ב' או ג' שעות [לפעמים]. וזכורני שהיה ישן בצהרים באנפליאות שקו' בל"א זוקן, או בילץ, אבל לא במנעלים. מצאתי בגמרא הרוצה לטעום טעם מיתה יישן במנעלים כמדומה לי במס' יומא 1 מ"ג ע"ב.