לקט יושר, חלק א (אורח חיים) סה

1פ"א נעשה בית עכביש שקו' שפין פיט בברזא. ואמר שמותר לשבר אותה בשבת, ואמר שמותר לשבר לחם חתיכות קטנות לתרנגולים בשבת [כתב בספרו, ע"ש]. העתקתי מלקוטי מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו האי מאן דשחיק מלח חייב משום טוחן, ויש טחינה בפירות. וצריך 1 תה"ד סי' ס"ג. אדם ליזהר שלא יפרר אדם אותן פירורים דקים. ולפרר לחם מותר, כי לא מצינו טחינה אחר טחינה, א"ז וס"ה נמי התירו לפרר, ורא"ם כתב שצריך ליזהר, הגה' מיימוני.

2כשמשייר לו בשר מבושל בשבת, לפעמים מזה עליו מעט מלח והניחה עד למחר, ואינו חושש משום עבוד 1 עי' תה"ד סי' נ"ו. פ"א שכח בנו ביו"ט בחגורו של כסף כיס של מעות, ובנו השליך ממנו הכיס עם החגור במקום שאינו משתמר. ואמר לקטן קח הכיס והחגור ונשא במקום המשתמר, ועיין במרדכי במס' שבת פ' מי שהחשיך. ואין גומרין לכתחלה בשבת שכר לימוד, רק יאמר אם תרצה ללמוד בני או כה"ג, וכן גבי סדכונות, וכן נמצא בהגה' במיימוני. ושמעתי על הישיבה שהעתיק בחור אחד מתשובת רבינו יואל ז"ל 2 ועי' שם סי' נ"ה. שאין חייב אם כתב בשבת גלחות או שאר כתיבה אפילו מעשוט. וכן מצאתי במרדכי פ"ק דמגילה 3 עי' או"ז ח"ב ה' שבת סי' ע"ו. וזכורני שא' המוצץ האוכל מן הענבים כדי לנפח בו 4 סי' תשפ"ו, עי' צונץ, צור געשיכטע צד קפ"א. כמו שעושין התינוקת אסור, [כמדומה לי משום שעושה פתח].

3זימנא חדא בשבת חתך באצבעו עד שיצא הדם, ולא רצה לכפרה אפילו בבגד אדום משום צובע. ושייך צבע בבגד אדום יותר מבבגד לבן, משום די"ל בבגד לבן הוי לכלוך, מ"מ שייך נמי בבגד לבן צובע אדום, והיה מכפרה אצבעו בעץ. וז"ל אור זרוע בהלכות שבת 1 בזגין. צריכין עבדי אלהינו ליזהר, אם שותין משקין צבועין בשבת, כגון יין אדום או מין תותים, או אוכלין צבועין כגון תותים, או פרי שקו' שהאש והם שחורות, שלא יצבעו בהם מפותיהם וסדיניהם ולבושיהם. וכן אדם שחתך באצבעו ודם שותת, יזהר שלא יתן עליו שום דבר מפני שצובע, וצביעת פיו וידיו אין לחוש עכ"ל. ושאלתי לו האיך הנדות בודקות בשבת, ואמר לי שמא לא מוצאות דם. שרצים שנמצאו בגופו בשבת אוסר להמית, כגון שפינן וארוורים, אבל שמעתי מבחור אחד משמיה דר' יעקב וויילא זצ"ל ארוורים מותר להמית בשבת. פ"א צוה שר העין 2 סי' ס"ג סק"ה. לתן לגוי משכון בשבת, והיה מתיר ליודי שיקח הגוי המשכון ויניח המעות במקומו, משום דהשר צוה בתוקף, אבל בלא צוה אינו מתיר כלל. והיה 3 העיר. מתיר להביא בגדים חדשים בשבת מחוץ לעירוב מבית האומן כשלובשתן מבית האומן, רק אם אפשר שהאומן יוכל לתקנו קודם שבת [השבת]. והוה עובדא שמנגן משומד בשבת בכלי שיר שקו' בל"א לוטן למחלות הבתולות, ואוסר משום לפני עור. והיה מתיר כל הרפואות לעשות ע"י גוי בשבת, אע"פ שאינו סכנה באדם. וגם היה מתיר לעשות רפואה לבהמה ע"י גוי, ועיין במסכת שבת בפ' במה באשי' ובמרדכי.