לב שמח, מצוה לא תעשה רכז
לב שמח · Lev Sameach, Negative Commandments 227
Open in the reader →1כתב הרב מצוה רכ"ז הזהיר שלא למכור בא"י מכירה קיימת וה"א והארץ לא תמכר לצמיתות עכ"ל. וכתב הרמב"ן ולא נתברר לי ענין המניעה הזאת שאין אדם חייב להזכיר בשעת ממכרו ולומר עד היובל אני מוכר אבל כל הממכרים נעשים בסתם שדי מכורה לך וכו' היובל מחזיר המכר לבעליו בין בסתם בין במפרש לעולם וכו', ואפשר שהיא מניעה שלא יאמר בפירוש הריני מוכרה לך לעולם אפי' לאחר היובל ואע"פ שאין זה מועיל וכו' והיינו טעמא דלקי משום דעבר אהורמנא דרחמנא וכן כתב בחבורו הגדול ע"כ, והתימה שכתב זה בדרך אפשר שהיא מניעה וכו' לדעת הרב והוא עצמו כתבו בפירוש שם בחבורו הגדול וכו'. ומה שהקשה הרמב"ן שזה אינו מתנהג יפה בסוגיא ההיא כי לא נזכר שם במחלוקתם דאביי ורבא, ראיתי מי שפירש בזה שהרצון לומר שהיה להם להקשות לאביי מהכא דאי עבד לא מהני כי על כרחו ישוב ביובל ואפ"ה לוקה, ואין טעם בזה הפירוש כי לא נזכר דבר זה בשום משנה או ברייתא להקשות ממנה. ולי נראה בכונת הרמב"ן דהתם בסוף הסוגיא קאמרי והשתא דשנינן כל הני שינויי אביי ורבא במאי פליגי ואסיקו בשנוי קונה או אינו קונה כו' והיה להם לומר דפליגי בהך מילתא אם אמר הריני מוכרה לך לעולם דלאביי אי עביד מהני ומכורה ולרבא לא מהני ואינה מכורה, או דלא מהני ואפילו הכא לקי לרבא ולאביי לא לקי, וגם זה לדעתי אינו קשה כל כך דאחריני נמי איכא דהוה מצי למימר דפליגי בהו ולא קאמר וכמו שכתבו שם התוספות בשם ה"ר ברוך: