לב שמח, מצוה לא תעשה שנה
לב שמח · Lev Sameach, Negative Commandments 355
Open in the reader →1אמר הרמב"ן כתב הרב המצוה שנ"ה שנמנענו מלבעול בלא כתובה וקדושין והוא אומרו לא תהיה קדשה והנה זה הלאו על כל פנים לאו שבמנין הוא וכבר היטיב הרב בפשוטו באל תחלל את בתך להזנותה אבל דברו בכתובה וקדושין אינו אמת שהכתובה אינה מן התורה כלל והקדושין מצוה וקנין באשה עד כאן. וענין הכתובה אי מדאורייתא או מדרבנן שנוי במחלוקת הוא בגמרא, ותימה על הרמב"ן דפסיק ותני אינו אמת בדבר שרבים וגדולי עולם כן פסקו הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר כתובה דאורייתא וזה דעת רש"י בפרשת משפטים על פסוק כמוהר הבתולות יעויין שם בהרא"ם ז"ל, גם התוספות העלו כן בפ"ק דכתובות (דף י') בד"ה אמר רב נחמן חכמים תיקנו וכו', וכדבר פשוט אצלם כתבו בהדיא ריש האשה רבה אע"ג דקיימא לן כתובה דאורייתא וכו', והנה ביאור דברי הרמב"ן כאן בהשגתו זאת הוא שהכתובה אינה מן התורה לשנאמר שהבועל אשה בלא כתובה עובר על לאו מן התורה, ומה שכתב עוד והקדושין מצוה וקנין באשה לכאורה דבריו בכאן סותרין את עצמן והכוונה לפ"ד שהקדושין אינן כי אם מצוה בלבד שישא אשה בקדושין ואותן הקדושין עושין בה קנין שקונה אותה והיא אשתו לכל דבר ומבלעדן אינו קונה אותה בבעילה לבדה, ולא היא שאם יבעול בלא קדושין עובר שאין האיסור בלאו מן התורה אלא במי שבועל אשה שאין לו בה קדושין כגון נכרי ועבד וחייבי כריתות וזה על פי דרכו שכתב בשרש ה' שאין בכלל לאו זה דלא תהיה קדשה הפלגש שמיוחדת בלבד לאיש אחד אע"פ שבעל בלא כתובה וקדושין וכבר הוא ז"ל האריך בזה במקום הנאמר ושם ג"כ הארכתי גם אני ע"ש: