עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלב שמח

לב שמח, מצוה לא תעשה צה

לב שמח · Lev Sameach, Negative Commandments 95

Open in the reader →

1כתב הרב מצוה צ"ה הזהירנו מהקריב בעל מום עובר וה"א לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום והתבאר בספרי שבבעל מום עובר הכתוב מדבר, והרמב"ן כתב גם בזה אני אומר שהמניעה במום קבוע ועובר לאו אחד תמוה כי הכתוב מרבה והולך עד שאסר כל מום בין קבוע בין עובר ע"כ. וגם אני אומר בזה מה שאמרתי לעיל שאם מום עובר הוא נדרש מזה הפסוק כבר יצא מום קבוע מהפסוק דכל אשר בו מום לא תקריבו וא"כ שתי מצות ושני לאוין נפרדים הם. ומה שהרמב"ן מקשה עוד ממ"ש שם אין לי אלא תם ונעשה בעל מום ממעי אמו מנין ת"ל וכו', בעל גרב מנין ת"ל וכו', זקן וחולה ומזוהם מנין ת"ל וכו', לא קשיא דלא דמו דכלהו הנך ושאר השנויין עמהם שם כלם מפסוק אחד הם נדרשים ואזהרה אחת דלא תזבח כוללת את כולם וזה מבואר. ולפי שאין הביישן למד הגדתי היום כי הוקשה לי מאד זה שכתב הרמב"ם וקבלו הרמב"ן שהתבאר בספרי דקרא דלא תזבח בבעל מום עובר הכתוב מדבר ואני לא מצאתי זה בספרי ולשונם שם כך הוא לא תשחט לה' אלהיך שור ושה ר' יהודה אומר יכול השוחט חטאת בדרום יהא עובר בלא תעשה ת"ל לא תזבח וכו' אשר יהיה בו מום על מום עובר בלא תעשה ע"כ. ומסגנון הלשון ברור דעובר דקתני לאו על מום שעובר קאמר אלא אזובח קאי שעובר בלאו מקביל אל מ"ש בסמוך יכול יהא עובר בל"ת וכו', מלבד כי מום קבוע ומום עובר אין אנו צריכין בהם לפסוק זה דמשנה תורה כי מפסוקי פרשת אמור דרשו אותו שם בספרי וק"ל: