עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלב שמח

לב שמח, מצוה עשה לו

לב שמח · Lev Sameach, Positive Commandments 36

Open in the reader →

1כתב הרמב"ם מצוה ל"ו שצונו שיהיו כהנים עובדים למשמרות וכו' הסכמתם שבכל סדור משמרות העבודה משמרה בכל שבוע ע"כ. והרמב"ן כתב עליו לפי דעתי אין מצות הכתוב שיעשו משמרות וכו' וזה הלשון מדוקדק יותר ממה שכתב כאן במאמר עכ"ל:

2הנה לפי דבריו אלו שאותו הלשון שבחבורו הגדול מדוקדק יותר כלומר משום שתלה המצוה בשיהיו כל המשמרות שוין ברגלים לא כמו שעשה במאמר הזה שתלה אותה בחילוק המשמרות משמרה אחת בכל שבוע כו' א"כ חזרה היא זו מן הרב והאמת שפשוטי דבריו כאן שצונו שיהיו הכהנים עובדים למשמרות כו' אינם כמו שכתב שם מ"ע להיות כל המשמרות שוין ברגל כו' וכפי המשמעות הפשוט לא יבצר מהיות זה כאחד המקומות שיש בהן חזרה ממה שכתב תחלה במאמרו זה הקצר במצות למה שכתב אח"כ בחבורו הגדול ועכ"פ דוחק הוא מלבד שהדברים הראשונים יפלו בטעות מבואר כי לשון הפסוק שהוא מביא אינו מורה כלל על אותה מצוה שהוא התחיל בה שיהיו הכהנים עובדים למשמרות כו' גם לשון המדרש שהוא מביא מספרי אינו מורה על זה וכמו שכתב הרמב"ן. וע"כ נ"ל שגם במאמר הזה כשאמר שצונו שיהיו הכהנים עובדים כו' מלת שצונו דקאמר נמשכת עד הסוף שאמר זולתי ברגלים כו' כלומר שצונו שברגלים יעבדו בשוה ויחלקו בשוה וז"ש עוד ולשון מצוה זו אמרו וכי יבא כו' שביארו בספרי דברגלים מיירי קרא וקמ"ל שאז יד הכל שוה וחלק כחלק יאכלו. והנה מאמרו ולשון מצוה זו כו' הורה שהוא ג"כ אינו מונה אלא מצוה זו ומ"ש ראשונה שצונו שיהיו הכהנים כו' אשגרת לישן הוא לא שזאת אצלו המצוה בעצם אלא היא בכלל לשון מצות הכתוב דחלק כחלק יאכלו ויוצאת ממנו כי ממה שהוצרך לומר שברגלים עובדים בשוה משתמע שפיר שבשאר הימים עובדים למשמרות כל אחד בשבוע שלו ואין יד הכל שוה זולתי ברגלים. זה נ"ל פירוש הלשון ואף כי יש בו דוחק מעט ראוי לסובלו כדי שיהיו דבריו כאן במאמר עולין בקנה אחד עם מה שכתב בחבורו הגדול ומסכים ג"כ אל הגמרא בסוכה: