ליקוטי מוהר"ן, תנינא כח:א

1דַּע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת, כִּי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה אֲפִלּוּ לִדְרֹשׁ, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרֹשׁ וְלֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב. וְיֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתֹּב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ס:): דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב וְכוּ'.

2וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת, אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתֹּב, וְאֵיזֶהוּ לֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב – הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ.

3וְסוֹד זֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (הושע ח׳:י״ב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ; הַיְנוּ כְּשֶׁכּוֹתְבִין רֻבֵּי תּוֹרָתִי, הַיְנוּ רַב יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב כַּנַּ"ל, אֲזַי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ, הַיְנוּ שֶׁאֵין יוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַיִּשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ זָר נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְזָר וּלְנָכְרִי, וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

4כִּי עִקָּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כְּמוֹ דְּאִיתָא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, מֵחֲמַת שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְיַעְתִּיקוּ הָאֻמּוֹת לְעַצְמָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, עַל־כֵּן נָתַן לָנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַעְתִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּעַל־פֶּה.

5נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב. וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתֹּב וְשֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִכְתֹּב, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת, כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל: