ליקוטי מוהר"ן קסט:ג

1וְזֶהוּ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. וְהָיָה – לְשׁוֹן שִׂמְחָה. עֵקֶב – הֵם הָרַגְלִין, הַיְנוּ: לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה עַד שֶׁהָעֲקֵבִים שֶׁהֵם הָרַגְלִין יִשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי:

2אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְכֶם הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל,

3וְאָז: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – שֶׁתִּשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה בְּהָרַגְלִין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם הַדִּינִים כַּנַּ"ל.