ליקוטי מוהר"ן כא:י

1וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא: עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעֵירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא.

2עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵן טְמִירִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד, בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד.

3אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין, חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף.

4וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם, הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מֹחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם, הֵם בְּחִינַת זְעֵירָא דְּאַנְפִּין. וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת (עִבּוּר כַּנַּ"ל), וְזֶה בְּחִינַת:

5לָא אִתְגַּלְיָא, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ – אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם, הַוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ, אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל: