ליקוטי מוהר"ן רסו:ג

1וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הֵם אֶחָד, כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א׳:ח׳): וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל:

2וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה. נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה, כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת, הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת כַּנַּ"ל.

3וְזֶהוּ בְּחִינַת סִוָון, שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ', כַּנַּ"ל: