ליקוטי מוהר"ן לד:ו

1וּבְחִינַת מְלָאפוּם יֵשׁ בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת, הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם. שֶׁהוּא יוּד, וְהַלּוּחוֹת הֵם וָאו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב יד): וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה. וְהַתּוֹרָה עִם הָעוֹלָם גַּם כֵּן יוּד וּוָאו. כִּי הַתּוֹרָה הִיא יוּד, שֶׁנִּקְרֵאת (תהילים קי״א:י׳): רֵאשִׁית חָכְמָה. וְהָעוֹלָם הוּא וָאו, שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.

2וְצַדִּיק עִם יִשְׂרָאֵל הֵם גַּם כֵּן יוּד וָאו, כִּי צַדִּיק הוּא יוּד, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם נִקְרָאִים חַכְמֵי הָעֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת וָאו, שֶׁהֵם תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא, וְנִקְרָאִים וָוֵי הָעַמּוּדִים.

3וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוּד וָאו. יוּד – עַל־שֵׁם הַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ט:ד׳): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וָאו – עַל שֵׁם: וְהָגוּת לִבִּי תְּבוּנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לוּחוֹת, שֶׁהֵם וָאו כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ג׳): קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ: