ליקוטי מוהר"ן מז:י

1וּבָזֶה תָּבִין נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד), שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): – זֶה הַקּוֹנֶה מִן הַפַּלְטֵר. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא תּוֹלֶה תְּפִלָּיו, וּפוֹגֵם בַּתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, אֲזַי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, וְנִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּמְזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִן הַפַּלְטֵר.

2וְעַל כֵּן כְּתִיב עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תהילים ק״א:ז׳), אַךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מִדַּת אֱמֶת, תָּמִיד עֵינֵי ה' בָּהּ וְכוּ':