ליקוטי מוהר"ן נח:י

1וְאֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה. כִּי לִפְעָמִים, כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: וְדַבֵּר דָּבָר – שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל (שבת קיג:),

2וְאָז, כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁפִּקְחֵי הַדּוֹר מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה, וְאָז נִתְקַלְקֵל הַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, וְנִתְגָּאִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהילים נ״ט:י״ג): חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם – עַל־יְדֵי חֵטְא הַדִּבּוּר נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן גַּאֲוָה.

3וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַגְּדֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׁכִינָה, נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה גַּאֲוָה: