ליקוטי מוהר"ן סט:ה

1וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים. כִּי כְּשֶׁהַפֵּרוֹת יוֹצְאִין, לִפְעָמִים עֲדַיִן צְרִיכִים לְעַנְפֵיהֶם לִינֹק מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק עוֹד, כִּי נִפְסָק הֲנָקַת הָאִילָן, עַל־כֵּן הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹרְשִׁים הַמָּמוֹן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, לְהַשְׁלִים אוֹרָם, וְהִיא מְקַבֶּלֶת הַשְּׁאָר מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְאוֹרָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת.

2וְלִפְעָמִים אֵין צְרִיכִין הַבָּנִים לְקַבֵּל עוֹד אוֹר מֵהָעֲנָפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, זֶהוּ מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כִּי כְּשֶׁהַבָּנִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם, יוֹצֵא תֵּכֶף עִמָּהֶם בַּת זוּגָם, וּמָמוֹנָם, וּבְנֵיהֶם, הַיְנוּ, הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, וְהָאָב מְקַבֵּץ אוֹרָם. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן לָאָב מָמוֹן בִּשְׁבִיל בָּנָיו, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ חֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הֵם נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, אַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְאִמָּן, לְקַבֵּל אוֹר מֵעֲנָפֶיהָ, אֲבָל הֵם נוֹטְלִים מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁקִּבֵּץ אֲבִיהֶם עַל יָדָם מֵחֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם.

3וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה רָאוּי לְחַלֵּק הַיְרֻשָּׁה בְּשָׁוֶה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ שָׁוֶה חֶלְקֵי אוֹרָם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִמְסֹר מִשְׁפָּט זֶה לְבֵית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי אֵין יוֹדֵעַ חִלּוּקִים אֵלּוּ, כִּי־אִם הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְהוּא בֶּאֱמֶת מְסַדֵּר אַחַר־כָּךְ כָּרָאוּי, וְנוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה: