ליקוטי מוהר"ן סט:ט

1וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים;

2כִּי כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם מָמוֹן, וּפוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל. כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י׳:ב׳), הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא פּוֹנֶה לִימִינוֹ, הַיְנוּ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְכוּ'.

3אֲבָל לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ט״ז) בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְנִמְצָא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא לְשֵׁם מָמוֹן הוּא כְּסִיל, וּפוֹגֵם וְאוֹבֵד דַּעְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הַבָּנִים: