ליקוטי מוהר"ן עג:א
ליקוטי מוהר"ן · Likutei Moharan 73:1
Open in the reader →1לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי (ישעיהו מ״ג:ב׳):
2דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת, וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת, מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ.
3אַךְ אֵיךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ – בִּתְפִלָּה לִשְׁמָהּ, שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:), וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת. וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל־יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
4וְהַכְּלִי הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס׳:כ״א): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אָלֶף, מִלָּשׁוֹן: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים (תהלים קמד).
5וְהַנּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל דֶּרֶךְ: מַלְכוּת – פֶּה, וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע״ב:י״ז): יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת.
6וְהַיוּד נַעֲשֶׂה, עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה נִקְרָא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יוּ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה.
7וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא "אֲנִי", וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד, וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּלְפִיכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן: