מחזור ויטרי, הלכות מספר התרומה מט
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws from Sefer HaTerumah 49
Open in the reader →1דין להגעיל (א) גליון כת"י: גיעול לשון פליטת דבר כמו שורו עיבר ולא יגעיל. כלי דווקא כשיהיה אינו בן יומו. ואז אפילו תוך כלי כשר מותר להגעילו. ואם בכלי האסור שאינו בן יומו טוב יותר. אבל תוך כלי האסור בן יומו לא יגעיל: דין להגעיל כלים לצורך הפסח. אם מגעילן קודם ערב פסח. או ערב פסח קודם ד' שעות מותר אפילו שניהן בני יומן דאין בהם כי אם טע' חמין. ולכך שרי. דנותן טעם (בדנותן) [בר נותן] טעם הוא. אבל לאחר ד' שעות אסור להגעיל אלא כלי שאינו בן יומו. דהחמץ נעשה איסור ונבלע. ודין בן יומו היינו יום ולילה מעת לעת. ושצריך לשפוך מים צוננין על הכלי הנגעל מיד. וקדירה או קערה שנאסרה מחמת בשר בחלב או איסור הנאה אחר. לפום ריהטא אסור להשתמש בה אפי' צונן כגון פירות או סובין. אע"ג שאינו נהנה מן האיסור הבלוע. מידי דהוה אחרס הדרייני. חבית של יין נסך של חרם שאסור אפילו. לסמוך בו כרעי המטה. משום דרוצה בקיומו מפני היין הבלוע בתוכו. כדא' פ' אין מעמידין. אמנם מותר להשתמש בה צונן. דהא חבית של גוי רמא ביה גוי חמרא מותר לישראל למירמי בה שכרא. והיינו בלא עירוי והגעלה מדלא שרי יין כי אם שכר. וכן פרק (שנים אוחזין) [אלו מציאות]. מצא חבית של יין הרי היא אסור בהנאה. והחבית מותרת. והיא דחרס הדרייני אסור לסמוך בו כרעי המטה. היינו טע' כדפרי'.