מחזור ויטרי, הלכות פסח קד

1מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולין לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך ולעשות חובותינו לפניך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך. יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו ותבנה עירך ותחדש את היכלך ותכונן את מקדשך ותכנס את גליות ישר' לתוכו ותמלוך עליהם מהרה בהדרך בשבחך בתפארתך בבית בחירתך. אבינו מלכינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי. וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלם בית מקדשך בשמחת עולם. אנא י"י אלהינו ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהילכתן: את מוסף יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור: ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לי"י. ונאמ' ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל: ונאמר ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו: ונאמ' והקרבתם אשה עלה לי"י פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימים יהיו לכם: ומנחתם ונסכיהם כמדובר שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש ויין כנסכו ושעיר לכפר ושני תמידין כהילכתן:

2אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך בנה ביתך כבתחילה והיכלך כבראשונה וכונן מקדשך על מכונו והראינו בבניינו. ושמחינו בתיקונו. והשב כהנים לעבודתם. ולוים לשירן ולזמרם. וישר' לנויהם. ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשילוש פעמי רגלינו ככתוב בתורתך. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני י"י אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני י"י ריקם: נאמ' איש כמתנת ידו כברכת י"י אלהיך אשר נתן לך: והשיאנו: עד מקדש ישר' והזמנים: רצה: מודים: ושים שלום: קדיש כו':

3והיה לפנות ערב יבאו לבית הכנסת. ואומ' אשרי. ועומד שליח ציבור ואומ' ובא לציון וסדר קדושה: קדיש. עד דאמירן: ומתפללין כמו בשחרית: ולאחר סיום תפילת ערבית מברכין: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה אשר קדשנו במצותיו וציונו על ספירת העומר היום יום אחד: יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו: וכן כל לילה ולילה עד שבועות: ומצוה למימני שבועי ומצוה למימני יומי. ובעמידה. לפי שכל מעשה העומר בעמידה היה. ועוד כת' מהחל חרמש בקמה. אל תקרי בקמה אלא בקומה. ת': ר' התפלל ערבית ביום. ולא רצה לברך על ספירת העומר עם האחרים כי היה דואג שמא יעשה ברכה לבטלה. וספר עם האחרים ולא בירך. והיינו תמיהים ספירה זו למה. ואמ' [שמא] אשכח ונמצאתי קרח מיכן ומיכן: