מחזור ויטרי, הלכות פסח נו
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Pesach 56
Open in the reader →1נטילת ידים קדם קידוש.
2בא להסב נוטל ידיו קודם קידוש ואין כאן משום גסות. דנטילה זו אינה באה אלא משום דרוצה לטבול אחר קידוש. כדא"ר אלעזר אמר רב אושעיא כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים. וקידוש לא הוי הפסק. דבנטילה שנייה אמרי' כיון דבעי למימר אגדת' והלילא דילמ' אסחיה לדעתיה ונגע. דהתם הפסקה גדולה הוייא ואסח דעתיה מן הנטילה. אבל קידושא הפסקה מועטת היא. ולא יסיח דעתו. דכל זמן (שיבירך) [שיברך] לא יגע בידיו בשום דבר מיאוס. ולאחר שיקדש מעט מברך על הירק וטובל ואוכל. תדע דכן הוא. דאמר רב ברונא אמר רב בערבי פסחים. הנוטל ידיו לא יקדש. וכן אמר רב אדא בר אהבא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש. אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה [דרב] ושכיחנן לשמעתיה. זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דהוה חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא. וזימנין דהוה חביבא ליה חמרא מקדש אחמרא. ורוצה לומר דאף כשמקדש על היין נוטל ידיו קודם קידוש. ומה לי אריפתא. ומה לי אחמרא. (דילמא) [אלמא] לא הוי קידוש הפסקה. הילכך אין בכך כלום אם (לא) יטול ידיו קודם קידוש ומברך על נטילת ידים. וכמו כן פי' רבינו שמואל. אלמא קידוש שאחר נטילה לא חשיב היסח הדעת. וכן הילכתא דמי שנטל ידיו קודם קידוש אין צריך לחזור וליטול אחר קידוש. ולא פלוג רבנן בין מקדש אחמרא למקדש אריפתא. מדלא קא מהדרי ליה לרב יצחק בר שמואל מידי: כך פסק הרב: והכי נמי מוכח בכיצד מברכין. דתניא כיצד (היסב סדר) [סדר הסבה] אורחים נכנסין ויושבין על גבי ספסלים ועל גבי קתדראות שלא במקום (היסיבת) [הסיבת] סעודה עד שיכנסו כולן. בא להם מים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת. בא להן יין בעוד שמתאספין כל אחד ואחד מברך לעצמו ברכת היין. עלו והסיבו לאחר שנתאספו כולן במקום הסיבת סעודה. בא להם מים אע"פ שכל אחד ואחד נטל ידו אחת חוזר ונוטל שתי ידיו. ונטילה זו בשביל לאכול היא באה. דנטילה ראשונה דידו אחת בשביל לקבל הכוס בנקיות ובטהרה היא. בא להן יין לאחר נטילה זו דשתי ידים קודם שיאכלו אע"פ שכל אחד ואחד בירך לעצמו ביין ראשון עכשיו ביין שני במקום סעודה מברך לכולן ברכת היין ואינן צריכין לחזור וליטול לכשיאכלו אחר זה דאינן אוכלין עדיין מיד אחר נטילה עד שיתחיל גדול הסעודה ונותן רשות. ובעוד כן מכינין המשמשים. דגדול אינו נוטל ראשון כדתניא התם. אלמ' דיין הבא בין נטילה לאכילה לא הויא הפסקה ולא היסח הדעת הואיל ונטל מעיקרא אדעתא דאכילה הם הכי נמי קידוש לאו הפסקה היא ויכול ליטול קודם לו. ולאחריו אין צריך לחזור וליטול אלא יאכל אנטילה דקודם קידוש: כך נ"ל: