מחזור ויטרי, הלכות ראש השנה שכו
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Rosh HaShanah 326
Open in the reader →1שכו. ובתשובות הגאונים כך הושב. ולשאול אדם צרכיו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות ולומר זכרינו לחיים במגן. ממנהג אתם עושי'. מה הויא מנהג ישיבה שאנן שואלין במגן. זכרינו. ובמודים. וכתוב לחיים. ובשים שלום. בספר חיים. מראש השנה ועד יום הכיפורים. ואם כדאמ' רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות. הלכה הואי. אנו עושין שלא בהלכה. ואי איפשר לשאול. אלא כך הוא ואין אנו חלוקי' על הלכה זו. אלא כך הוא טעמ'. כשא' רב יהודה אל ישאל כו'. בצרכי יחיד. כגון יחיד שיש לו לבקש דבר שצריך. וכמה שאמרו חכמים נחום המדי אומ' שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. בצרכי יחיד. ושוב אמרו חכמים. וחכמים אומרי' לא בדברי זה. ופסיק הילכת' בשומע תפילה. ומסיק אעפ"י שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. היה לו חולה בתוך ביתו אומרי' בברכת חולים. לפרנסה (או) [אומר] בברכת פרנסה. וכשאמ' רב יהודה אל ישאל כו'. כגון זה. וראייה לדבר. שלא אמ' רב יהודה אין שואלין. אלא [אל] ישאל אדם. ביחיד. שיש לו צריך. כגון חולה. וצריך לפרנסה. שהן צרכי יחיד. אבל צרכי ציבור. כגון זכרינו שכל ישר' צריכין לה שואלין. ולא קשיא על דרב יהודה. וכל שכן שבין ראש השנה ליום הכיפורים. שמותר לשאול כל צרכיו ושעה צריכה לכך: ע"כ: