מחזור ויטרי, הלכות שבת מספר התרומה לב
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Shabbat from Sefer HaTerumah 32
Open in the reader →1דין תכשיטין אשה השוק של כסף או זהב סביב ראשה ואין צעיף עליו דהיינו עיר של זהב. והיינו עטרות כלות דאסרו אף בחול לכלות דווקא. או אשפינלא ב'. היינו מחט שאינה נקובה שראשה אחד עב וסוגרת מפתחי צוואר' או בצעיף. וטבעת שאין עליה חותם בכל אלה תנן לא תצא אשה ואם (יצת) [יצאת] לרשות הרבים אינה חייבת חטאת ואסורי'. דילמ' שלפא ומחויא ורב אמ' אף בחצר אסורים. מדתנן וכבול ופאה נכרית יוצאין בחצר. מכלל דשארא אסורי. ונזמי האף כמו כן אסורי'. אבל נזמי האוזן פרש"י דמותרי'. דמהודקין היטב: אמנם פי' ר"ת דכל תכשיטי האילו מותרי' דהלכה כר' עינני בר ששון דלא אסר כי אם ברשות הרבים ופליג אמתני' א"כ לדידן דלית לן רשות הרבים גמור מותר. ואו' אני כדי ליישב מתני' דאפי' לדברי מתני' דאסר' כרמלית וחצר היינו לדידהו דאית להו רשות הרבים אבל לדידן דלית לן כי אם כרמלית מותר דליכ' למיגזר מידי. וגם דאף לדידהו הוי נמי כמו גזירה לגזירה. דאסרו כרמלית אטו רשות הרבים. וברשות הרבי' עצמה גזירה דילמ' שלפא ומחוויא. ולכך לדידן לא גזרינן דלית לן רק כרמלית. אבל לא נתיר לדידן להיות ברשות הרבים ולשתות ולרוק ולהשתין ברשות היחיד. משום דלדידהו לא הוה אלא חדא גזירה: ונושקא של כסף או של זהב דהוא כוליאר דהיינו מכבנתא. דתנן בה חייב חטאת גם לדידן אסור דכל שאסור בתורה משום רשות הרבים אסור לדידן אע"ג דלית לן רק כרמלית: אמנם יש לומ' דווקא תלוייה בלולאות חייב חטאת. אבל אם תקועה הנושקא בשלשלת כסף או זהב שיש [שם] תכשיטות עליה מותר. או אם יש מחט באותה נושקא שסוגרת בה מפתחי מלבושה סביב צוארה מותר. והוי כמו אפיקא ב'. שהיא תכשיט. וזה הדבר פשוט לסמוך היתר ודוגמא זה רגילות להוציא בשבת מפתח של כסף או של זהב ויש בה מחט וסוגרת בה מפתחי חלוקה סביב צוארה או קוטא שלה. ועושה כן מפני העבדים והשפחות שגונבות מפתח התיבה (שלהן ונותנות) [שלה ונותנת] כל מפתחות של תיבותיה בתיבה אחת. שהמפתח של זהב ונושאת בצוארה לתכשיט בשבת. וכן איתה בירושלמי על ר"ג שיצא במפתח של זהב בשבת:
2עתה התרנו תכשטי אשה לדידן לן רק כרמלית דלדידהו אפי' ברשות הרבי' אינן אסורי' אלא דילמא שלפא ומחוויא. וכן טבעת שיש עליה חותם סותר באיש. ואפי' ברשות הרבים גמורה. דלא גזרינן באיש שליף ומחוי כדתניא קמיע לא (יקשתו) [יקשרנו] בשיר וטבעת. אלמא נושא טבעת ושיר. וכן בירושלמי תכשיטי אשה אסורין לפי שהן שחצניות. משמע אבל איש לא גזרי'. ולא קשה ממפתח שיצא בו ר"ג וגערו בו חבירו. אבל טבעת שיש חותם לאשה וטבעת שאין עליה חותם לאיש שניהן אסורין אפי' לדידן. דהא תנן בהו חייב חטאת. וא"כ בכרמלית אסור אפי' לדידן. והיינו דא' עולא וחילופיהן באיש. ומותר לאשה לקשור רצועה סביב בתי שוקיים שלה פן יפלו. ואעפ"י שאין הרצועה או המשיחה קשורה בהן כמו בירית. דאמר רב הונא ורב יוחנן דהוו כשתים רגלים ויוצאין בהם דכבלים דאין יוצאין בהם. זהו כשיש שלשלת מזו לזו. ובני אדם הנחבשים ויש להן כבלים ברגליהם פן יברחו מנהג הוא שיוצאין בהן ברשות הרבים. ואומר מורי רבינו שמותר ואינו משוי וליכא למיגזר בהו. דילמא מפסיק ואתי לאיתויי שתוקעי' היטב. ויוצאה אשה במוך שנתנה באותו מקום. כשהיא נדה פן יפול הדם על בשרה ויסרט בשרה. אבל שלא יטנפו בגדיה אסור. כדפרישי' פ"ק דאצולי מטינוף אסור: