מחזור ויטרי, הלכות שבת מספר התרומה מה
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Shabbat from Sefer HaTerumah 45
Open in the reader →1פסק גדול מהרבה דברים הרגילין להיות מלאכת שבת על ידי ישר' (בא) [או על ידי גוי בין בשביל ישראל בין] בשביל גוי. או פירות שנלקטו או דגים והיה ועוף שניצודו בשביל גוי או בשביל ישר' בין בשבת בין ביום טוב מאיליהן. או עבדו של ישר' שעושה מלאכה לאדונו ישר' או לגוי או שואב מים (החרוץ) [מהחוץ]. או שירי פתילה או שירי (מרורה) [מדורה] הכל מבואר הנה בקוצר וקצת ראיות. משפט מלאכת שבת. ישר' שבישל בשבת בשוגג יאכל הוא לעצמו ואפילו באותו שבת. כדתנן סתם משנה במסכת' תרומות המבשל בשוגג יאכל. ואם שוחט הוא או מדליק הנר אסור בו ביום לכל ישר': ואם בישל גוי דבר אכילה שמא אסור טפי מבושל ישר' דליכא למיגזר פן ירשיע לבשל מזיד כמו פן יאמר לגוי לבשל דקיל טפי: ואם בשביל ישראל הדליק הנר או כל דבר האסור לישר'. והלחם שאפה גוי בשבת או טחנו ונרקד ביום טוב יש פנים לאסור ולהתר. להתיר כמו המבשל בשבת בשוגג יאכל. וכמו נכרי שהדליק הנר. ויש חילוק בין מידי דאכילה למלאכה אחרת. וגם לא דמי למבשל בשוגג. דהתם ליכ' למיגזר שיהא הישר' רשע לבשל במזיד ולעשות איסורא דאורייתא. אבל יקל לומר לגוי לבשל בשבת: משפט פירות שלקט גוי או [צד] דגים וחיה ועוף בשבת או ביום טוב בשביל גוי [אסור] בו ביום (או בשביל ישראל) [לישראל] אפילו נשרו או ניצודו מאיליהן למוצאי שבת מותרים מיד. ואם בשביל ישר' עשה הגוי אסורים למוצאי שבת או למוצאי יום טוב בכדי שיעשו. כדתנן במסכת' מכשירי'. מרחץ המרחצת בשבת אם רוב העיר גוים למוצאי שבת רוחץ מיד. ואם רוב ישר' ימתין בכדי שיעשו. ואם ספק אם ניצודו היום או נתלשו היום תנן ספק מוכן אסור. ואם הגוי ליקטן או צדו או עשה מלאכה הדליק הנר או עשה כבש בשביל שניהן למען ישר' וגוים אסור כדמוכח בירושלמי ומפ' שואל ולשון אחר שתופס רש"י עיקר. ופירות שנתלשו היום או הדגים חיה ועוף שניצודו היום ואין ידוע אם בשביל ישר' היה אם בשביל גוי היה. או איפכא. ידוע בשביל ישראל היה אבל ספק אם נעשה בחול או ביום טוב אותו היום הוי ספק מוכן ואסיר. אבל למוצאי יום טוב פליגי פ' שואל רב א' בכדי שיעשו. ושמואל שרי מיד ואע"ג דבפ' יש בכור אמרי' הלכה כר' באיסוריה. בכאן הלכה כשמואל. כדתנן כוותיה דשמואל מרחץ המרחצת בשבת ר' יהודה או' אם יש [בה] רשות מותר פי' אם יש גוי חשוב שיש לו לספק בשבילו נתחמם מיד מותר. אלמ' אין צריך בכדי שיעשו. ומדרבנן דאמרי מחצה על מחצה אסור בכדי שיעשו לא תיקשי לשמואל דהתם ודאי לשם שניהן נתחמם. וכן פרש"י. ותופס גירס' זו עיקר. וכן נר"ה: ומשפט (של קטן) [שלקטן] גוי ביום טוב ראשון או צד דגים ועוף צריך להמתין עד כדי שיעשו בחול למוצאי יום טוב כדברי הלכות גדולות [של] רב יהודאי שלא ירויח במעשה יום טוב ראשון ללקט כדי שיתו מותרות לו ביום טוב שיני. ואם נלקטו בשביל גוי. וכן ניצודו מאיליהן. וכן ביצה שנולדה ביום ראשון הכל מותר בי"ט שני מיד. והני מילי פסח ועצרת וסכות. אבל ראש השנה נולדה בזה אסורה בזה דקדושה אחת הן. וכן הפירו' והדגים עד מוצאי יום טוב שיני מיד. וכן יום טוב הסמוכה לשבת לפניו או לאחריו. אע"ג דשתי קדושות הן כארבעה זקנים מ"מ ביצה שנולדה בזה אסורה בזה מפני הכנה. דאין יום טוב מכין לחבירו. ואין יום טוב מכין לשבת. וכן הדין בפירות והדגים אסורים עד החול: משפט פירות או חפץ הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר. כיון דליכא רק איסור דרבנן. ואותו ישר' שהובא בגללו אסור בכדי שיעשו בחול. וקצת ראייה יש מפ"ק ומפרק שואל. וליל מוצאי יום טוב אינו מן החשבון שאין רגילות לבא בלילה מחוץ לתהום. אלא למחרתו צריך להמתין שיעור שהלך בשבת וביום טוב: משפט עבד גוי או שפחה השואבים מים בשבת בשביל ישר' מבור שהוא ברשות הרבים ומביא בבית ישר'. ועוד שהבור [הוא] רשות היחיד עשרה ורוחב ארבעה. מתיר ר"ת לשתות. לפי שישר' היה יכול ללכת ולירד בבור ולשתות שם וכ"ש אם הגוי מביא מן הנהר מותר שהיה יכול הישר' לשתות שם בקל: ולאותו שמחמיר ואינו סומך על ההיתר זה מ"מ מותר לשתות אם הגוי מביא בשביל ישר' אחר לדידן דלית לו רשות הרבים רק כרמלית וליכא כי אם איסור' דרבנן כמו פירות הבאות מחוץ לתחום בשביל ישר' זה מותר לישר' אחר: ומותר להניח לעבדו ושפחתו לעשות מלאכתו בשבת לצורך עצמו כיון שאין צורך ישר' וליכא איסור' למען ינוח. דבפ"ד מחוסרי כפרה. פסיק כר' שמעון דשרי. אבל אם עבדו הדליק האש בשבילו אסור להשתמש בו ישר' ואין להתיר מטעם קצץ דאמרי' בפ"ק דמותר. דהני מילי שולה איגרות בשבת שאין גוף ישר' נהנה מדבר האסור. אבל הכא כ"ש ששכיר שעושה בשביל הישר'. ואסור ליהנות ממלאכת שבת הנעשה בשבילו: אבל אם עשה הגוי בשביל תינוק או בשביל גדול חולה אפילו אין בו סכנה מותר. ואם כבר היה מעט אש שראוי לחמם בדוחק ובא הגוי ונתן עצים והרבה אש. או היה נר אחד דולק מקודם והגוי הדליק עוד הרבה נרות מותר ישר' להשתמש באש ובאור הנרות: ואסור לומר לגוי מערב שבת עשה האש או הדלק הנר הלילה. אבל בחול מותר לומר לו מדוע לא עשית האש בשבת שעברה. אעפ"י שעל ידי כן יבחין לעשות בשבת הבאה: