מחזור ויטרי, הלכות שחרית יב
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Shacharit 12
Open in the reader →1יב. מאן דמסגי באורחא והגיע זמן קרית שמע יעמוד ויקרא עד על לבבך [ו]ילך. שעד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה. וכד קרי אינש קרית שמע מיבעי ליה לאיכווני בין תיבה לתיבה. ובין אחד לברוך. וצריך להאריך באחד. דתניא סיפקס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. ואמ' ר' אחא בר יעקב ובדל"ת ולא בחי"ת דכל (כמא) [כמה] (לילא) [ד]אמ' אח' בלא דל"ת לא מישתמע מידי ומה בצע בהארכתו אבל בדל"ת יאריך עד שיעור שימליכנו יחידי בשמים ובארץ ובארבע רוחותיה. ולא יאריך באל"ף דמשמיע אי חד. אין חד. אמ' רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחי"ת בשביל אריכות הדל"ת. לא ימהר בקרית חי"ת פן יחטפינה ויקראנה בחטף ולא פתח ואין כלום. ולא יאריך יותר מדאי אלא עד דמחשיב בארבע רוחות העולם להאמינו בכל הילודים על שם ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים (מלאכי א). ובארבע רוחות התהום לייחדו בכולן על שם ומתחת זרועות עולם (דברים לג). ובארבע רוחות הרקיעים לידע ולהודיע שאין בכולם אלא רשות אחד. כי היכי דדרשינן התם י"י [אלהי] צבאות (תהלים פט) אות הוא בצבא (שלא) [שלו]. לומר שהוא מלך בכולן: דר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חזייה דהוה קמאריך טובא אמ' (כאן) [כיון] דאמליכתיה שיעור שתחשוב בלבבך י"י אחד בשמים ובארץ ובארבע רוחותיה תו לא צריך. ארבע רוחות קיימי אל מעלה ואל מטה ואמטה דמטה. ולא מיבעי ליה לגמגומי מילי. דתני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא לימודך תם. ליתן ריוח בין הדבקים. עני רבא בתריה כגון על | לבבך. על | לבבכם. בכל | לבבכם. עשב | בשדך. ואבדתם | מהרה. הכנף | פתיל. אתכם | מארץ. אמ' ר' מני לא תהיה קרית שמע קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ח תיבות למניין איברים שבאדם. ומהן ברוך שש כבוד מלכותו לעולם ועד. אמ' הקב"ה אם תשמר את שלי לקרותה כתיקונה. אני אשמור את שלך: א"ר שמעון בן חלפתא לאדם שבגליל ויש לו כרם ביהודה ואחד ביהודה ויש לו כרם בגליל. אותו שביהודה הולך בגליל לעדר כרמו. ואותו שבגליל הולך ביהודה לעדר כרמו. אמרו זה לזה עד שאתה במקומי שמור את שלי בתחומך. ואני אשמור את שלך בתחומי. כך אמ' דוד שומריני כאישון בת עין. השיבו הקב"ה שמור מצותי וחיה כך אמ' הקב"ה לישר' שמרו מצות קרית שמע ערבית ושחרית ואני אשמר אתכם: י"י ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: א"ר יהושע בן קרחה למה קרמה שמע לוהיה אם שמוע אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך עול מצות. והיה אם שמע משתעי בתלמוד תורה ולמדתם אותם את בניכם. ויאמר מישתעי במצות ציצית שאינה נוהגת אלא ביום. דכת' וראיתם אותו פרט לכסות לילה. והיה אם שמוע לויאמר שזה נוהג בין ביום ובין בלילה. וזה אינו נוהג אלא ביום. ומיבעי ליה לאינש לאפסוקי בין היום לעל לבבך דאמרי' בגמר' הבא גבי כורכין את שמע היכי עבדי. אמ' ר' יהודה אומרי' שמע ישר' י"י אלקינו י"י אחד ולא היו מפסיקין. אמ' רבה מפסיקין היו אלא שהיו אומ' היום על לבבך בבת אחת דמשמע היום על לבבך ולא למחר על לבבך. הילכך נימ' היום וליפסוק והדר על לבבך. ודכוות' אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה: אמ' ר' חמא בר חנינא כל הקורא קרית שמע [ומדקדק] באותיותיה מצנ[נ]ין לו גהינם שנ' (תהלים סה) בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון. אל תקרי בפרשׂ אלא בפרשׁ ואל תקרי בצלמון אלא בצלמות: וכשהוא קורא קרית שמע אסור ברמיזה ובקריצה ובהוריית אצבע. דאמ' רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב הקורא את שמע ומרמז בעיניו וקורץ בשפתותיו ומורה באצבעותיו עליו הכתוב אומ' (ישעיה מג) לא אותי קראת יעקב משום דקא (משום דקא) משוי ליה ארעי. ותניא (דברים ו) ודברת בם עשה אותם קבע ולא ארעי. וצריך לשוויה אינש לק"ש כל אימת דקרי ליה כפרוזדוגמא חדתא דהיא פרוזדוגמא דקודשא בריך הוא דלא מטרח לן דכת' (מיכה ו) עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך: א"ר ברכיה מלך משגר פרוזדוגמא למדינה מה הן עושין בל בני מדינה עומדין על רגליהן ופורעין את ראשיהן וקורין אותה באימה וביראה וברתת ובזיע. אבל הקב"ה יתברך שמו ויתעלה זכרו אמ' להן לישראל הדא קרית שמע פרוזדוגמא דידי היא ולא הטרחתי עליכם לקרותה עומדין על רגליכם ולא פורעין ראשיכם אלא בשבתך בביתך ובלכתך וגו'. ולמה שהקב"ה אינו בא בטרחות. ומאן דעביד איפכא לא יאות קעביד. ותניא הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. הילכך מצותה של קרית שמע בישיבה: