מחזור ויטרי, הלכות שחרית לז
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Shacharit 37
Open in the reader →1לז. תנו רבנן הצריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תועבה. א' רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לעמוד על רגליו אבל יכול לעמוד על רגליו תפילתו תפילה. ועד כמה עד פרסה הילכך צריך לאפנויי אסיר לצלויי עד דמפני. ואי מצלי לא מיקבלא עלותיה. ותניא אידך הצריך לנקביו אל יתפלל משום שנ' (עמוס ד׳:י״ב) (הטו) [הכון] לקראת אלקיך ישר'. (קהלת ד׳:י״ז) שמור רגלך באשר תלך אל בית האלהי'. א"ר יוסי ואיתימ' ר' חננא בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפילה לפניו. ומיבעי ליה (לרבויי) [לדכויי] ולנקויי נפשיה והדר (מעלי) [מצלי] שנ' (תהילים כ״ו:ו׳) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה וגו' ומאן דקאי בי כנישת' אחורי שליחא דציבורא מחייב לכווני דעתיה. ובתר דקא חתים שליח' דציבור' על כל חותם ברכה וברכה ליהוי עונה אמן. דהכי אמור רבנן מאי דכת' (תהילים ל״א:כ״ד) (פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים) [אמונים נוצר ה']. אילו שעונין אמן באמונה: אומ' השליח ציבור ברוך מחייה המתים. והן עונין אמן. ועדיין לא ראו תחיית המתים ומאמינין שהק' מחיה המתים. וכן גואל ישראל. והם מאמינין בהק' שעתיד לגאלם וכן בונה ירושלם: הוי נוצר אמונים: